שעה שהליכי הוצאה לפועל המתנהלים נגד חייב אינם מוכחים כאפקטיביים ייפתחו נגדו הליכי פשיטת רגל, בין ביוזמת החייב עצמו ובין לבקשת נושיו. לצורך הסדרת חובות החייב מקובל בהליכי פשיטת רגל לפעול לגיבוש פשרה עם הנושים או לקבוע הסדר תשלומים חודשי בו יידרש החייב לעמוד.
שיעור התשלום החודשי בהליכי פשיטת רגל נקבע על פי נסיבות כל מקרה לגופו ומבוסס על נוסחא המשקללת את הכנסות החייב למול הוצאותיו.
פרמטרים נוספים המובאים בחשבון לצורך קביעת התשלום החודשי הינם מצבו הכלכלי הנוכחי של החייב וכן האינטרסים של הנושים המעורבים בהליך.
לאחר קבלת החלטה על גובה התשלום החודשי ועמידת החייב בו, מחולק סכום התשלום בין כלל הנושים על פי סדר הקדימות בפירעון החוב.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
שיעור הכנסותיו של החייב משפיע על גובה התשלום החודשי
לצורך עמידה על היקף הכנסותיו של החייב ממקורות שונים נבדקים ההיבטים האלה:
פוטנציאל השתכרות של החייב – נבחנים מספר היבטים: מקצועו ועיסוקו של החייב, השכלה והשתלמות פרקטית, גילו, מצבו הבריאותי וכן היקף הכנסות החייב בשנה שלפני הגשת בקשת התשלום החודשי.
מידת ההכנסה הנוכחית של החייב – מחושבת על פי ממוצע ההכנסות בשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לתשלום חודשי.
מקורות הכנסה נוספים של בני משפחה – ובכלל זה של בן או בת הזוג וכן של קרובי משפחה נוספים אשר גרים עם החייב.
זכאות לקצבאות שונות – של החייב או אחד מבני המשפחה.
ערוצי הכנסה אחרים של החייב או מי מבני המשפחה – כמו דמי שכירות בעד דירה, קצבאות ומענקים וכד'.
היקף הוצאותיו של החייב עשוי להקטין את גובה התשלום החודשי
מחייב אשר נפתחו נגדו הליכי פשיטת רגל ובמסגרתם נקבע עבורו תשלום חודשי קיימת ציפייה לצמצום הוצאותיו בשגרה. הרציונאל העומד מאחורי הדבר הינו שבדרך זו יוכל להגדיל את שיעור התשלום החודשי המועבר לנושים.
חוק הגנת השכר, התש"יח – 1958, קובע בסעיף 8 את גובה דמי המחייה הבסיסיים. סכום מינימאלי זה הינו פטור מעיקול.
הפסיקה והחקיקה בנושא הכירו בעלויות יסוד להן נזקק החייב ובהן:
תשלום עבור מגורים – מחייב אשר הוכרז כפושט רגל מצופה למצוא מקום מגורים אשר הולם את המצב הכלכלי בו הוא מצוי. הכוונה הינה לדיור שמצריך מהחייב תשלום שכר דירה או משכנתא חודשית עד לשיעור שכר הדירה הנהוג באותו אזר מגורים ולא מעבר לכך.
הוצאות קיום שוטפות – לרכישת מוצרי בסיס, תשלום מיסים ואגרות לרשויות ולנתוני שירותים, הוצאות עבור הנעלה ובגדים, הוצאות נסיעה וכד'.
השתתפות החייב במימון בני משפחתו – לרבות הוצאות עבור שירותי בריאות, חינוך וכד'.
תשלום עבור הוצאות מיוחדות – בהתאם לצרכיו הפרטניים של החייב ונסיבותיו האישיות וכנגד הצגת קבלות ואסמכתאות בפני בית המשפט. לדוגמא: חיוב בדמי מזונות על פי פסק דין; הוצאות עבר צורכי בריאות, תרופות ורכישת ציוד רפואי; אחזקת רכב המשמש את החייב במסגרת משלח ידו וכד'.
פרט לשיקולים אלה, בשעה שהערכאה המשפטית מבקשת לקבוע את גובה התשלום החודשי בו יידרש חייב בהליכי פשיטת רגל הינה מתייחסת גם לשלב בו התנהלו נגד החייב הליכי הוצאה לפועל. במסגרת זו בוחן בית המשפט את היקף התשלום החודשי בו נדרש החייב לעמוד בתיק האיחוד שהתנהל נגדו בהליכי הוצאה לפועל.
קיראו על זכויותיו של: ערב לא מוגן
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
