פקודת השטרות

 פקודת השטרות [נוסח חדש]*

פרק ראשון: מבוא

הגדרות

1. בפקודה זו –

      "בנקאי" – לרבות חבר בני אדם, מואגד ושאינו מואגד, העוסק בעסקי בנק;

      "הוצאה" – מסירה ראשונה של שטר או של שטר חוב, כשהם שלמים בצורתם, לאדם הנוטל אותם בתור אוחז; 

      "הסב" – היסב מוגמר במסירה;

 

      "המוכ"ז" – אדם המחזיק בשטר או בשטר-חוב שהם בני פרעון למוכ"ז;

 

      "אוחז" – מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז;

 

      "מסירה" – העברת החזקה מאדם לאדם, בין החזקה למעשה ובין החזקה להלכה;

 

      "ערך" – תמורה בת-ערך;

 

      "פושט רגל" – לרבות אדם שרכושו הוקנה לנאמן, או לנמחה לפי דין בר-תוקף אותה שעה בעניני פשיטת-רגל;

 

      "קיבול" – קיבול מוגמר במסירה או בהודעה;

 

      "שטר" – שטר חליפין, לרבות שק;

 

      "תובענה" – לרבות תביעה שכנגד וקיזוז.

 

 

הוראה כללית בפרשנות

 

2. פקודה זו תתפרש בסימוכין לדיני אנגליה בענין שטרי חליפין, שיקים ושטרי חוב, חוץ מדינים שאינם מתיישבים עם הוראות הפקודה, ובמידה שאינם מתיישבים.

 

פרק שני: שטרי חליפין

 

סימן א': הצורה והפירוש

 

 

שטר-חליפין מהו

 

3. (א) שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.

 

      (ב) מסמך שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו שטר-חליפין.

 

 

קרן מיוחדת

 

      (ג) פקודה לפרוע מתוך קרן מיוחדת אינה פקודה ללא תנאי כמשמעותו בסעיף זה; אבל פקודה לפרוע שאין בה סייג אלא שיש בצדה נקיבת קרן מיוחדת שממנה יחזור וייפרע הנמשך, או נקיבת חשבון מיוחד שלחובתו ייזקף הסכום, או הודעה בדבר העסקה המשמשת עילה לשטר – היא פקודה ללא תנאי.

 

 

התאריך המקום והערך

 

      (ד) על שלוש אלה אין השטר נפסל;

 

(1) על שאין בו תאריך עריכתו;

 

(2) על שאינו מפרש הערך שניתן בעדו או שאינו מפרש שניתן בעדו ערך כלשהוא;

 

(3) על שאינו מפרש את מקום המשיכה או את מקום הפרעון; אלא שלעולם, באין מקום פרעונו של השטר נקוב במפורש, יראו כמקום פרעונו את המקום שניקב כמקום עסקו של הנמשך, או כמקום מגוריו.

 

 

הדין כשצדדים שונים בשטר חד הם

 

4. (א) השטר יכול להיות משוך בר-פרעון למושך או לפקודתו, או לנמשך או לפקודתו.

 

 

הדין כשהמושך והנמשך חד הם או פירמה אחת הם

 

      (ב) מקום שמושך השטר הוא גם הנמשך, או מקום שנמשך הוא אדם בדוי או אדם חסר-כושר להתקשר בחוזה, הברירה בידי האוחז לנהוג במסמך דרך שטר-חליפין או דרך שטר-חוב.

 

 

ערוך על הנמשך

 

5. (א) הנמשך צריך להיות נקוב בשטר בבהירות סבירה, אם בשמו ואם בדרך אחרת.

 

      (ב) השטר יכול להיות ערוך אל שני נמשכים או יותר, בין שהם שותפים ובין אם לאו, אבל פקודה ערוכה לשני נמשכים לחלופין, או לשני נמשכים או יותר בזה אחר זה – אינה שטר חליפין.

 

 

דרושה בהירות

 

בענין הנפרע

 

6. (א) שטר שאיננו בר-פרעון למוכ"ז צריך שנפרע יהא נקוב בו בבהירות סבירה, אם בשמו ואם בדרך אחרת.

 

 

נפרע חלוף

 

      (ב) השטר יכול להיות עשוי בר-פרעון לשני נפרעים או יותר יחדיו, ויכול שיהא עשוי בר-פרעון לחלופין לאחד משני נפרעים או לאחדים מתוך מספר נפרעים; כן יכול שיהא עשוי בר-פרעון לנושא משרה אותה שעה.

 

 

נפרע בדוי

 

      (ג) מקום שהנפרע הוא אדם בדוי או אדם שאינו קיים, מותר לנהוג בשטר כאילו הוא בר-פרעון למוכ"ז.

 

 

אילו שטרות סחירים

 

7. (א) שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר.

 

      (ב) שטר סחיר יכול שיהא בר-פרעון בין לפקודה ובין למוכ"ז.

 

 

בר-פרעון למוכ"ז

 

      (ג) שטר בר-פרעון למוכ"ז הוא שטר שנאמר בו כך, או שטר שההיסב היחיד או האחרון שעליו, הוא היסב על החלק.

 

 

בר פרעון לפקודה

 

      (ד) שטר בר פרעון לפקודה הוא שטר שנאמר בו כך, או שנאמר בו שהוא בר פרעון לאדם מיוחד ואין בו מלים האוסרות העברתו או המורות על כוונה שלא יהא עביר.

 

      (ה) שטר שנאמר בו, בין מלכתחילה ובין בהסב, שהוא בר-פרעון לפקודת אדם פלוני, ולא לו או לפקודתו הריהו אף על פי כן בר פרעון לו או לפקודתו, והברירה בידי אותו אדם.

 

 

הסכום שיש לפרוע

 

8. (א) הסכום שיש לפרעו על פי השטר הוא סכום מסויים, כמשמעותו בפקודה זו, אפילו פרעונו נדרש –

 

(1) עם ריבית;

 

(2) לשיעורין מפורשים;

 

(3) לשיעורין מפורשין ובתוספת הוראה שאם לא ייפרע שיעור אחד יחול זמן פרעונו של הסכום כולו;

 

(4) לפי שער חליפין נקוב, או לפי שער חליפין שיש לבררו בדרך שהורה עליה השטר.

 

      (ב) מקום שהסכום שיש לפרעו נאמר גם במלים וגם בספרות, והן מכחישות זו את זו, הסכום שמלים מורות עליו הוא הסכום שיש לפרעו.

 

      (ג) מקום שהסכום שיש לפרעו נאמר במלים פעמים אחדות, או שאינו נאמר במלים אך נאמר בספרות פעמים אחדות, והן מכחישות זו את זו, הסכום הפחות הוא הוא הסכום שיש לפרעו.

 

 

חישוב הריבית

 

      (ד) מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית, תחילת זמנה של הריבית היא מתאריך השטר, ואם אין בו תאריך – מיום שהוצא; והוא כשאין בשטר הוראה אחרת.

 

 

שטר בר פרעון עם דרישה

 

9. (א) וזה שטר בר פרעון אם דרישה:

 

(1) שטר שנאמר בו שיש לפרעו עם דרישה או עם ראייה או עם הצגה;

 

(2) שטר שלא נאמר בו שום זמן לפרעון.

 

      (ב) שטר שקובל, או שהוסב, לאחר שעבר זמנו, יראוהו לגבי הקבל שכך קיבלו עליו או לגבי מסב שכך הסב אותו, כשטר בר פרעון עם דרישה.

 

 

שטר בר פרעון בעתיד

 

10. (א) שטר בר פרעון בזמן עתיד הניתן לקביעה, כמשמעותו בפקודה זו, הוא שטר שנאמר בו שיש לפרעו –

 

(1) כתום תקופה קבועה לאחר תאריכו או לאחר ראייה;

 

(2) כשאירע מאורע פלוני ואירועו ודאי אף שאין זמנו ודאי, או כתום תקופה קבועה לאחר מאורע כאמור.

 

      (ב) מסמך שנאמר בו שיש לפרעו כשאירע דבר שאירועו בספק – איננו שטר, ואין אירועו של אותו דבר מתקן את הפגם.

 

 

השמטת התאריך בשטר שפרעונו לאחר תאריכו או בקיבול לאחר ראייה

 

11. שטר שנאמר בו שיש לפרעו בתום תקופה קבועה לאחר תאריכו והוצא בלא תאריך, או שטר שנאמר בו שיש לפרעו כתום תקופה קבועה לאחר ראייה וקובל בלא תאריך, רשאי כל אוחז לרשום בו את התאריך הנכון של ההוצאה או של הקיבול והשטר יהיה בר פרעון בהתאם לכך; מקום שהאוחז רשם בתום לב ובטעות תאריך לא נכון, וכן בכל מקרה שרשום בשטר תאריך לא נכון והשטר מגיע אחרי כן לאוחז כשורה, לא יהא השטר בטל על שום כך, אלא כוחו יפה והוא בר פרעון כאילו היה התאריך הרשום בו התאריך הנכון.

 

 

חזקה על תאריך שהוא תאריך נכון

 

12. (א) תאריך שעל גבי שטר, קיבול או היסב, רואים אותו כתאריך הנכון של המשיכה או של הקיבול או של ההיסב, הכל לפי הענין, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, אולם מקום שהוגש שטר בהליכי פשיטת רגל כראיה לחובו של נושה עותר, יש לקיים את תאריך השטר בראיה.

 

      (ב) אין השטר פסול מחמת זו בלבד, שתאריכו מוקדם או מאוחר.

 

 

חישוב זמן הפרעון

 

13. (א) שטר שזמן פרעונו חל, ככתבו, ביום שאינו יום עסקים, יראוהו חל ובר פרעון ביום העסקים הראשון שלאחריו.

 

      (ב) שטר שזמן פרעונו כתום תקופה קבועה לאחר תאריכו, לאחר ראייה, או לאחר שאירע מאורע פלוני, אין מביאים במנין, לגבי קביעת זמן הפרעון את היום שממנו צריכה להתחיל התקופה ומביאים במנין את יום הפרעון.

 

 

שטר בר פרעון לאחר ראייה

 

(תיקון מס' 3) 

תשל"ג-1973

 

      (ג) שטר שזמן פרעונו הוא כתום תקופה קבועה לאחר ראייה, תחילתה של התקופה היא: בשטר שקובל – מיום הקיבול, ובשטר שהודיעו על חילולו במיאון או באי מסירה – מיום שניתנה ההודעה.

 

 

חודש

 

      (ד) המונח "חודש" בשטר פירושו חודש לפי הלוח הגריגוריאני אם אין בשטר הגדרה אחרת.

 

 

ארכת חסד

 

      (ה) על זמן הפרעון כפי שהוא קבוע בשטר אין מוסיפים ארכת חסד.

 

נדרש בשעת הדחק

 

14. מושך השטר וכל מסב יכול לרשום בו שמו של אדם שאליו יוכל האוחז לפנות בשעת הדחק, היינו בשעה שהשטר יחולל במיאון או באי פרעון; אדם כאמור נקרא נדרש בשעת הדחק; הברירה בידי האוחז לפנות אל הנדרש בשעת הדחק או לא, כפי שנראה לו.

 

 

תניות מיוחדות של מושך או של מסב המגבילות חבותם ויתור על חובות האוחז

 

(תיקון מס' 3)

 

תשל"ג-1973

 

15. (א) מושך השטר וכל מסב יכול לרשום בו תניה מפורשת –

 

(1) השוללת או המגבילה את חבותו הוא כלפי האוחז;

 

(2) המוותרת על חובותיו של האוחז כלפיו, כולן או מקצתן.

 

 

(תיקון מס' 3)

 

תשל"ג-1973

 

      (ב) שום דבר האמור בסעיף זה לא ימנע מושך שטר וכל מסב מלרשום בתעודה נפרדת כל תניה שבידו לרשום בשטר לפי סעיף קטן (א).

 

הגדרת קיבול ומהו צריך

 

16. (א) קיבול שטר פירושו גילוי דעתו של הנמשך על הסכמתו לפקודת המושך.

 

      (ב) הקיבול פסול אם לא נתמלאו בו תנאים אלה:

 

 

צורה מהי צריכה

 

(1) צריך שיהא כתוב בשטר וחתום בידי הנמשך; חתימתו בלבד על פני השטר, בלא תוספת מלים, מספקת;

 

(2) אסור שייאמר בו, שהנמשך יקיים את הבטחתו שלא בפרעון כסף.

 

 

הזמן לקיבול

 

17. (א) השטר יכול שיהא מקובל –

 

(1) לפני שנחתם בידי המושך או כשאינו שלם מבחינה אחרת;

 

(2) לאחר שעבר זמנו, או לאחר שחולל בתחילה בסירוב לקבלו או באי פרעון.

 

 

תאריך הקיבול לאחר חילול תחילה

 

      (ב) שטר בר פרעון לאחר ראייה שחולל במיאון ולאחר מכן חזר הנמשך וקיבלו עליו, זכאי, האוחז, באין הסכם אחר, לקיבול מן התאריך שבו הוצג השטר לראשונה לפני הנמשך לשם קיבול.

 

 

קיבול כללי וקיבול מסוייג

 

18. (א) הקיבול יכול שיהא כללי או מסוייג.

 

      (ב) קיבול כללי מסכים בלא סייג לפקודת המושך; קיבול מסוייג במלים מפורשות משנה כוחו של השטר מכפי שנמשך.

 

      (ג) ביחוד מסוייג הקיבול כשהוא –

 

 

על תנאי

 

(1) על תנאי, היינו תולה פרעונו על ידי הקבל בקיום תנאי שנאמר בקיבול;

 

(2) חלקי, היינו קיבול לפרוע רק חלק מן הסכום שבשטר;

 

 

במקום מיוחד בלבד

 

(3) מאותר, היינו קיבול לפרוע במקום מיוחד פלוני בלבד; אם לא נאמר בו בפירוש שיש לפרוע את השטר באותו מקום בלבד ולא במקום אחר, יהיה הקיבול האמור קיבול כללי;

 

 

הזמן

 

(4) מסוייג מבחינת הזמן;

 

 

חלק מהנמשכים

 

(5) של אחד הנמשכים או של אחדים מהם, אך לא של כולם.

 

 

מסמך לא שלם או חתימה על החלק

 

19. (א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.

 

      (ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה.

 

 

מסירה תשלים את ההתקשרות

 

20. (א) כל התקשרות על פי שטר, בין של המושך בין של הקבל ובין של מסב, אינה שלמה ואפשר לחזור ממנה כל עוד לא נמסר המסמך על מנת לעשותה בת-פעל; ואולם מקום שקיבול כתוב בשטר, והנמשך הודיע לאדם הזכאי לשטר, או בהתאם להוראותיו, שקיבל עליו את השטר – הקיבול נעשה שלם ואין לחזור ממנו.

 

      (ב) בין צדדים סמוכים לבין עצמם, ולגבי כל צד מרוחק שאיננו אוחז כשורה:

 

 

בידי מי

 

(1) המסירה היא בת פעל אם נעשתה בידי הצד המושך, או המקבל עליו או המסב, או בהרשאתם, הכל לפי הענין;

 

 

מסירה על תנאי

 

(2) מותר להוכיח שהמסירה היתה על תנאי או למטרה מיוחדת בלבד ולא לשם העברת הקנין בשטר;

 

      אבל שטר שהוא בידי אוחז כשורה, חזקה חלוטה היא שהיתה מסירה כשרה על ידי כל הצדדים שקדמו לו, כדי להחיבם כלפיו.

 

 

חזקה במסירה

 

      (ג) שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

 

סימן ב': כשרם ורשותם של הצדדים

 

 

כשרם ורשותם של הצדדים

 

21. (א) הכושר לחוב כצד לשטר – כמוהו ככושר להתקשר בחוזה.

 

      (ב) שטר שנמשך או שהוסב בידי אדם שאין לו כושר או כוח לחוב על פי שטר, משיכתו או היסבו מזכים את האוחז להיפרע על פי השטר ולאכוף אותו על כל צד אחר שבו.

 

 

אין חבות בלי חתימה

 

22. (א) אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה.

 

      (ב) חתם אדם בשם מסחרי או בשם נטול, הריהו חב על פיו כאילו חתם בשמו הוא.

 

      (ג) חתם אדם שמה של פירמה, הרי זה כאילו חתם שמותיהם של כל החבים בתור שותפים לאותה פירמה.

 

 

חתימה שזוייפה או שנחתמה שלא ברשות

 

23. (א) חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו.

 

 

מימשך בנקאי כמוהו כשטר

 

      (ב) שום דבר האמור בסעיף זה אין בו כדי לפגוע באישור שניתן לחתימה שנחתמה שלא ברשות ואינה מגיעה לכלל זיוף.

 

      (ג) אדם שפרע שטר בתום לב ובדרך העסקים הרגילה, אין עליו חובה להוכיח כי ההיסב של הנפרע או כל היסב שלאחריו נחתם בידו או בהרשאתו של האדם שההיסב נחזה כשלו; ואפילו היתה חתימת ההיסב מזוייפת או חתומה שלא ברשות, דינו של מי שפרע בדרך זו הדין שפרע כשורה.

 

      (ד) לענין סעיף זה, מימשך או פקודה שנמשכו על ידי בנק או סניף שלו, וחוץ מזה נתקיימה בהם ההגדרה של שטר על פי סעיף 3 – דינם כדין שטר.

 

 

חתימה בתוקף הרשאה

 

24. חתימה בתוקף הרשאה כוחה כהודעה שרשותו של המורשה לחתום מוגבלת היא, ואין החתימה מחייבת את המרשה, אלא אם פעל המורשה במעשה החתימה בגבולות רשותו ממש.

 

 

החותם בתור מורשה או בבחינת נציג

 

25. (א) מי שחתם על שטר בתור מושך או מסב או קבל והוסיף לחתימתו מלים המורות שהוא חותם בשם מרשה או מטעמו או בבחינת נציג, אינו חב על פי השטר חבות אישית; אך תוספת מלים לחתימתו שאינן באות אלא לתאר שהוא מורשה או פועל בבחינת נציג, אינן פוטרות אותו מחבות אישית, ואם הוכח שפעל שלא ברשות או שחרג מתחום רשותו יהא חב על פי השטר חבות אישית.

 

      (ב) כשבאים להכריע אם חתימה פלונית על שטר היא של מרשה או של המורשה שבידו נכתבה, הולכים אחר הפירוש המועיל ביותר לכשרותו של המסמך.

 

סימן ג': תמורת השטר

 

 

תמורה בת ערך – מהי

 

26. (א) תמורה בת ערך לשטר יכול שתהא –

 

(1) כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה;

 

(2) חוב קודם או חבות קודמת; ודינם כדין תמורה בת ערך בין שהשטר הוא בר פרעון עם דרישה ובין שהוא בר פרעון בזמן עתיד.

 

 

אוחז תמורת ערך

 

      (ב) משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן.

 

 

אוחז שיש לו עכבון

 

      (ג) אוחז שיש לו עכבון על השטר מכוח חוזה או מכלל דין, רואים אותו כאוחז בעד ערך כדי הסכום שיש לו עכבון כנגדו.

 

 

שטר-טובה או מיטיב

 

27. (א) המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבל או כמסב בלא שקיבל בעדו ערך וכדי להשאיל את שמו לאדם אחר.

 

      (ב) המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז בעד ערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר שאין אותו צד אלא מיטיב ואם לאו.

 

 

אוחז כשורה

 

28. (א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

 

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

 

(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

 

 

פגמים שבזכות קנין

 

      (ב) ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות.

 

 

אוחז התובע מכוח אוחז כשורה

 

      (ג) אוחז, בין בעד ערך ובין שלא בעד ערך, שזכות קנינו בשטר הגיעה לו מכוח אוחז כשורה ושאיננו שותף לשום רמאות או אי חוקיות הפוגעות בשטר, יש לו כל הזכויות אשר לאותו אוחז כשורה כלפי הקבל וכלפי כל הצדדים לשטר שקדמו לאותו אוחז.

 

 

חזקה על תמורה ועל תום לב

 

29. (א) כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך.

 

      (ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר.

 

סימן ד': סיחור השטר

 

 

סיחור מהו

 

30. (א) משהועבר שטר מאדם לאדם בדרך העושה את הנעבר לאוחז השטר – השטר מסוחר.

 

 

שטר למוכ"ז

 

      (ב) שטר בר-פרעון למוכ"ז – סיחורו במסירה.

 

 

שטר לפקודה

 

      (ג) שטר בר-פרעון לפקודה – סיחורו בהיסב של האוחז שהוגמר במסירה.

 

 

העברת שטר לפקודה בלא היסב

 

      (ד) האוחז שטר לפקודתו שהעביר את השטר בעד ערך בלא היסב, העברתו נותנת לנעבר אותה זכות קנין בשטר שהיתה לו למעביר, ובנוסף על כך רוכש הנעבר את הזכות לקבל את היסבו של המעביר.

 

 

היסב על ידי נציג

 

      (ה) היה אדם חייב להסב שטר בתור נציג, יכול הוא להסב את השטר בביטויים השוללים את חבותו האישית.

 

 

היסב בר-תוקף מהו צריך

 

31. היסב עשה סיחור אם נתמלאו בו תנאים אלה:

 

(1) צריך שיהא כתוב על השטר גופו וחתום בידי המסב; חתימתו של המסב על השטר, היא בלבד ללא תוספת מלים, דיה;

 

 

ספח או "העתק"

 

היה ההיסב כתוב על גבי ספח או על גבי "העתק" של שטר שהוציאוהו או שסיחרוהו במדינה המכירה בכוחם של העתקים, רואים את ההיסב כאילו נכתב על השטר גופו;

 

 

היסב חלקי

 

(2) צריך שיהא היסב לשטר כולו; היסב חלקי, היינו היסב הנחזה כמעביר לנסב חלק בלבד של הסכום העומד לפרעון, או הנחזה כמעביר את השטר לשני נסבים או יותר, לכל אחד לחוד, אינו עושה סיחור;

 

 

מספר נפרעים או נסבים

 

(3) מקום שהשטר הוא לפקודתם של שני נפרעים או נסבים, או של יותר משנים, והם אינם שותפים, צריך שיסבו כולם זולת אם היה המסב רשאי להסב בשם האחרים;

 

 

שיבוש תיאורו של נפרע או של נסב

 

(4) מקום שהשטר הוא לפקודה, והנפרע או הנסב מתואר שלא כנכון, או שנשתבש הכתיב של שמו, יכול הוא להסב את השטר כדרך שכתוב בו ולהוסיף, אם יראה לעשות כן, את חתימתו הנכונה;

 

 

סדר היסבים

 

(5) שטר שיש בו שני היסבים או יותר, חזקה שכל אחד מהם נעשה בסדר שבו הוא עומד על השטר, עד שלא הוכח היפוכו של דבר;

 

 

סוגי היסב

 

(6) היסב יכול שיהיה בין על החלק ובין במיוחד, ויכול שיהיו בו תנאים מגבילים.

 

 

היסב על תנאי

 

32. שטר הנחזה כמוסב על תנאי, מותר לפרעו ולא להשגיח בתנאי, והפרעון לנסב כוחו יפה, בין שנתקיים התנאי ובין שלא נתקיים.

 

 

היסב על החלק

 

33. (א) היסב על החלק אינו מפרש שום נסב, ושטר שהוסב כך הוא בר פרעון למוכ"ז.

 

 

היסב מיוחד

 

      (ב) היסב מיוחד מפרש את האדם אשר לו או לפקודתו יפרע השטר.

 

 

דין נסב כדין נפרע

 

      (ג) הוראות פקודה זו לגבי נפרע חלות, בשינויים המחוייבים, גם לגבי נסב על פי היסב מיוחד.

 

 

הפיכת היסב על החלק להיסב מיוחד

 

      (ד) שטר שהוסב על החלק, יכול כל אוחז להפוך את ההיסב להיסב מיוחד על ידי שכתוב מעל לחתימת המסב הוראה לשלם את השטר לעצמו או לפקודתו או לאדם אחר או לפקודתו.

 

 

היסב מגביל

 

34. (א) היסב מגביל הוא היסב האוסר להוסיף ולסחר את השטר, או המביע שאין זו אלא הרשאה לעשות בשטר, כגון שטר שהוסב: "שלם לפלוני בלבד" או "שלם לפלוני לחשבונו של אלמוני" או "שלם לפלוני או לפקודתו, לגוביינא".

 

      (ב) היסב מגביל נותן לנסב את הזכות להיפרע על פי השטר ולתבוע לדין כל צד לשטר שהמסב שלו היה יכול לתבעו, אבל אין ההיסב נותן לו כוח להעביר את זכויותיו בתור נסב אלא אם הורשה בו בפירוש לעשות כן.

 

      (ג) מקום שהיסב מגביל מרשה להוסיף ולהעביר, כל הנסבים הבאים לאחר מכן נוטלים את השטר עם כל הזכויות וההתחייבויות שהיו לנסב הראשון על פי ההיסב המגביל.

 

 

עד מתי השטר סחיר

 

35. (א) שטר שהוא סחיר בתחילתו מוסיף להיות סחיר, עד אם הוסב היסב מגביל או אם נפקע על ידי פרעון או בדרך אחרת.

 

 

סיחורו של שטר שעבר זמנו

 

      (ב) שטר שעבר זמנו אין לסחרו אלא כפוף לכל פגם שבזכות קנין שהשטר היה פגוע בו בשעת חלותו, ומאותה שעה ואילך הנוטל את השטר אינו יכול לרכוש או ליתן זכות קנין טובה מזו שהיתה לאדם שמידו נטל.

 

 

שטר עם דרישה – מתי עובר זמנו

 

      (ג) שטר שזמן פרעונו עם דרישה, וחזותו מעידה עליו שהיה במחזור זמן רב במידה שאינה סבירה, יראוהו כשטר שעבר זמנו, כמשמעותו בסעיף זה ולענינו; מהו, לענין זה, זמן רב במידה שאינה סבירה, היא שאלה של עובדה.

 

 

חזקה לגבי תאריך הסיחור

 

      (ד) כל סיחור – חזקה לכאורה שנעשה לפני שעבר זמנו של השטר, אם אין בהיסב תאריך מאוחר מחלותו של השטר.

 

 

שטר שיודעים בו שחולל

 

      (ה) שטר שלא עבר זמנו וחולל, כל הנוטל אותו בידיעה שחולל נוטלו בכפוף לכל פגם שבזכות קנין שהיה בו בשעת חילול, אבל שום דבר האמור בסעיף קטן זה לא יפגע בזכויותיו של אוחז כשורה.

 

 

סיחור שטר למי שכבר הוא חב על פיו

 

36. שטר שסיחרוהו בחזרה למושך או למסב קודם או לקבל, יכול אותו צד, בכפוף להוראות פקודה זו, לחזור ולהוציא את השטר ולסחרו עוד, אך אין הוא זכאי לאכוף תשלומו על שום צד ביניים שכלפיו היה חב לפני כן.

 

 

זכויותיו של אוחז

 

37. אלה זכויותיו וכוחו של אוחז שטר:

 

(1) יכול הוא לתבוע על פי השטר בשם עצמו;

 

(2) היה אוחז כשורה, הריהו אוחז השטר כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קנינם של צדדים קודמים לו, וכן מכל טענות הגנה אישיות גרידא שהיו להם בינם לבין עצמם, ויכול הוא לאכוף תשלומו על כל צד החב על פי השטר;

 

(3) היה פגם בזכות קנינו, הרי אם סיחר את השטר לאוחז כשורה, רוכש אותו אוחז זכות קנין טובה ושלמה, ואם השיג פרעונו של השטר, מי שפרע לו כשורה מופטר מן השטר הפטר כשר.