בשיטות משפט שונות זכות ערעור מוכרת כזכות פרוצדוראלית בעלת השלכה מהותית.
מערכת המשפט בישראל מכירה בקיומם של שני סוגי ערעורים: ערעור בזכות וערעור ברשות.
במקרה של ערעור בזכות, אין צורך בקבלת רשות מטעם בית המשפט אליו מערערים לצורך הגשת הערעור.
לעומת זאת, ערעור ברשות יכול להיות מוגש רק באישור הערכאה שהכריעה בסוגיה או זו אשר אמורה לדון בה מחדש במידה ותתקבל הזכות לערער.
במקביל, ערעור בזכות חל על הערכאה הראשונה בלבד בעוד שערעור שני יהיה תמיד טעון קבלת רשות בית המשפט.
לשאלות וסיוע משפטי בתחום הוצאה לפועל, חייגו חינם: 1-800-800-891
מתי ייקבע ערעור בזכות
לגבי פסק דין, הכלל קובע כי ערעור על הערכאה שנתנה את פסק הדין יהיה בזכות.
זאת, בניגוד למקרה בו נתקבלה החלטה אחרת, שאז הערעור הוא ברשות. כללים אלה חלים באופן דומה גם במסגרת ניהול הליכים במערכת הוצאה לפועל.
סוג הערעור תלוי בשאלה האם מדובר בהחלטה שיפוטית או מנהלית של העומד בראש ההוצאה לפועל.
במידה ומדובר בהחלטה שנוגעת לאחריות כונס נכסים, נאמן, חיוב צד שלישי או טענת פרעתי, הערעור יהיה בזכות. לעומת זאת, שעה שעסקינן בהחלטה מנהלית הערעור הינו ברשות. כך, השוני בין סוגי הערעורים במקרים אלה נעוץ במהות ההחלטה.
במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967 שונו גם ערכאות הערעור.
עובר לתיקון, ערעור על החלטות ראש לשכת הוצאה לפועל היה מוגש לבית המשפט המחוזי וערעור על החלטות רשם הוצאה לפועל היה מוגש לבית משפט השלום, כאשר ערעור למחוזי ניתן היה להגיש ברשות בלבד.
שינוי ההנחיות בנוגע לערעור בזכות על החלטות הרשם
לאחרונה, ביום 18.5.11 הוציא היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ווינשטיין, הנחיה לגורמים הרלבנטיים בדבר שינוי סוג הערעור על החלטות רשם הוצאה לפועל בנושאים שונים.
ראוי לציין, כי עמדה זו הוצגה גם בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת בעניין תיקון 32 לחוק.
במסגרת ההנחיה נקבע, כי בהחלטות שעניינן עיכוב יציאה מהארץ, מעצר, מאסר, פינוי והטלת מגבלות על הוצאה או חידוש דרכון, הערעור יהיה בזכות בדומה לדין החל לגבי ערעור על החלטות שיפוטיות של הרשם.
במקביל נקבע, כי הערעור על החלטות מנהליות אחרות של הרשם יהיה ברשות.
עמדה זו התגבשה בעקבות שיחות שקיים היועץ המשפטי לממשלה עם אנשי משרד המשפטים, מנהל רשות האכיפה והגבייה ומנהל בתי המשפט.
תיקון 32 אשר נדון בישיבה מהווה שלב נוסף בהפרדה שהחלה להתבצע בין מערכת בתי המשפט לבין לשכות הוצאה לפועל במסגרת תיקון 29, שכן עניינו בכך שהרשמים אשר יכהנו בלשכות יהיו עובדי מדינה ולא שופטים.
שינוי מעמדם של רשמי לשכות הוצאה לפועל
במסגרת תיקון 29 לחוק, החליף תפקיד הרשם את תפקיד יושב ראש ההוצאה לפועל.
כך, במקום רשמי ושופטי בית משפט השלום שכיהנו עובר לתיקון כראשי הוצאה לפועל, קבע התיקון מינוי רשמים ספציפיים לתפקיד זה.
נוכח השינוי במעמדם של רשמי הלשכה משופטים לעובדי מדינה, ראה היועץ המשפטי לממשלה צורך בהקניית אפשרות ערעור בזכות על החלטות בנושאים מסוימים המסורים בסמכות הרשמים, זאת על מנת להימנע ממצב שבו עובד מדינה שולל זכות מאדם שלא כדין.
חשיבות הפניה לקבלת ייעוץ משפטי
בעת פניה לערכאות בעניין הוצאה לפועל וערעור על קביעתו של הרשם, חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין הוצאה לפועל, על מנת להבטיח יתרון במימוש הזכות האמורה וקבלת ייצוג הולם.
לשאלות וסיוע משפטי בתחום הוצאה לפועל, חייגו חינם: 1-800-800-891
