בימ"ש העליון קבע: לא ניתן לעקל מסגרת אשראי

כבוד השופטת חיות קיבלה את ערעור בנק המזרחי בהליך ע"א 1507/11, מזרחי – אלבס וקבעה כי לא ניתן להטיל עיקול זמני על זכות לקוח בנק לקבל אשראי בחשבון הבנק המנוהל על ידו.

מה הוביל להגשת הערעור הנדון ומה הניע את בית המשפט העליון להכרעה והפיכת פסק דינו של המחוזי?

הכרעת בית המשפט המחוזי

הערעור נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר נעתר לבקשה לאישור עיקול זמני על זכותה של הלקוחה לקבל אשראי בחשבונה בבנק מזרחי טפחות בע"מ.

האשראי ניתן ללקוחה לפי הסכם מסגרת אשראי בהתאם לתקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד  1984- ובימ"ש המחוזי הורה על עיקול זמני של יתרת האשראי הבלתי מנוצל בחשבון הדביטורי.

בפסק-דינו הבחין בית המשפט המחוזי בין ציפייה להיווצרות זכות בעתיד אשר אינה ניתנת לעיקול,  לבין מקרים שבהם קיימת הסתברות גבוהה למימושה של זכות בעלת משקל כלכלי בעתיד.

באותם המקרים, כך ציין בית המשפט, ניתן להורות על עיקול הזכות גם טרם התגבשותה.

עוד קבע בית המשפט כי משנחתם הסכם המסגרת, שיקול דעתו של הבנק אם להעמיד אשראי ללקוח מצומצם רק לאותם מצבים בהם קיים סיכון שהבנק לא יוכל לגבות את כספו.

לפיכך, באותם המקרים שבהם לא קיים סיכון כזה ומתקיים יסוד הוודאות, ניתן להטיל עיקול על זכותו של הלקוח לקבלת האשראי.

בית המשפט המחוזי קבע, מקום שבו כחלק מן התנאים למתן האשראי נטל הבנק בטחונות מהלקוח, הוא מחויב להעמיד לרשותו אשראי עד לגובה אותם הביטחונות.

כלומר כספו של הבנק מובטח ומתקיים יסוד הוודאות האמור לעיל, סופו של יום, הזכות החוזית הוודאית ניתנת לעיקול.

קיראו בהרחבה: עיקול חשבון בנק או חסכון

הערעור והכרעת בית המשפט העליון

בשונה מבית המשפט המחוזי, כב' השופטת חיות ראתה את הזכות הנתונה ללקוח לקבל אשראי בסכום נתון מאת תאגיד בנקאי בהתאם להסכם מסגרת אשראי שנקשר ביניהם, כזכות קיימת ולא זכות עתידית.

זכות מוגדרת ומגובשת שהלקוח יכול לממשה בכל עת, בהתאם לתנאי ההסכם.

בית המשפט סבור, בניגוד לעמדתו של בית המשפט המחוזי, כי מדובר בזכות חוזית אשר אינה בת-עיקול לאור מאפייניה, כמפורט להלן:

נקבע כי מדובר בזכות אשר מימושה מגדיל את מצבת חובותיו של הלקוח, ולפיכך נוגדת את עקרונות דיני העיקול משום שהיא מעמידה את המעקל במצב טוב מזה של הלקוח.

בנוסף, הזכות לקבלת אשראי הינה בעלת סממנים אישיים השוללים את עבירותה.

הטלת עיקול על יתרת האשראי הבלתי מנוצלת, שוללת מן הלקוח את זכות ההחלטה והבחירה בעניין זה וכופה עליו במועד הטלת העיקול ושלא מרצונו נטילת אשראי בגובה היתרה הבלתי מנוצלת.

לדעת בית המשפט מדובר בפגיעה בלתי ראויה בחופש ההתקשרות בהסכמי אשראי, הגורמת לכך שהסכם המסגרת ישנה את מהותו ואת תוכנו לחלוטין.

בנוסף כב' השופטת חיות מקבלת את עמדת הבנק כי ביסוד ההחלטה להקצות ללקוח אשראי ולהתקשר עימו בהסכם מסגרת אשראי, עומדים שיקולים עסקיים הנסמכים על מאפייניו האישיים של הלקוח, מצבו הכלכלי, מטרות עסקת האשראי כפי שהוגדרו בהסכם וסיכויי ההשבה של כספי
האשראי.

קיראו בהרחבה: הגבלת חשבון בנק בגלל הליכי הוצאה לפועל

הבטוחות שמעמיד הלקוח הן, אפוא, רק נתון אחד מתוך מכלול שלם של שיקולים אותם שוקל הבנק בעת כריתת הסכם המסגרת עם הלקוח ובקביעת תנאיו.

ניתוק הקשר בין כספי האשראי המועמדים לרשות הלקוח ובין המטרה שלשמה הוקצו מלכתחילה חותר על כן תחת עקרון חופש ההתקשרות שהוא עקרון יסוד בדיני חוזים, משום שהבנק מוצא את עצמו בדיעבד מחויב בכפייה ליתן אשראי בניגוד גמור לנתונים אשר בגינם נכון היה לתיתו מלכתחילה על-פי תנאי הסכם המקורי.

ניתוק זה חותר גם תחת עקרונות בסיסיים של מימון אשר שימשו את הבנק בתמחור האשראי ובהחלטה בדבר עצם העמדתו, והוא חושף את הבנק לסיכון שאותו לא התכוון ליטול על עצמו בעת כריתת הסכם המסגרת באשר ליכולתו להיפרע את החוב כדי מלוא סכום האשראי.

לפיכך הטלת עיקול על הזכות החוזית של הלקוח לקבלת אשראי על-פי הסכם המסגרת שבינו ובין הבנק, יש בה, לדעת בית המשפט, משום התערבות בלתי ראויה ובלתי רצויה באותה התקשרות באופן המשנה את פניה של הזכות שהתגבשה והפוגע בחופש ההתקשרות בחוזים הן זה של הבנק הן זה של הלקוח.

קיראו ותדעו מה עושים: הבנק תובע אותך?

תצוין עמדתו של המפקח על הבנקים שהוגשה להליך בעליון לפיה הזכות למשיכת יתר היא זכות אישית, הכפופה לשיקול דעתו של הבנק ועל כן אינה ניתנת לעיקול.

המפקח על הבנקים הביע חשש משינוי של מתווה הסיכון מבחינתו של הבנק ושינוי משמעותי במערך היחסים המשפטיים שבינו ובין הלקוח.

לדבריו, קיומם של ביטחונות הוא רק מרכיב אחד ששוקל הבנק במסגרת מערכת היחסים עם הלקוח ולדבריו התייחסותו של בית המשפט קמא לתפקיד הבטוחה אינה עולה בקנה אחד עם המציאות העסקית.

בהקשר זה הודגש כי פסק הדין אינו נותן את הדעת לקשיים שבהערכת שווי הביטחונות ולסיכונים העומדים בפני הבנקים בבואם לממש בטחונות מסוימים.

המפקח על הבנקים מוסיף וטוען כי גם לאחר קבלתה של הוראה 325 נותר לבנקים שיקול דעת האם לבטל מסגרות אשראי או לצמצמן, ועל כן לטענתו שגה בית המשפט קמא בקובעו כי הזכות לקבלת אשראי היא זכות ודאית.

קיראו עוד: מה לא ניתן לעקל בהוצאה לפועל?

לשיחה מיידית עם עורך דין חייג/י חינם: 1800-800-891