מה דינו של מעסיקו של חייב בהוצאה לפועל, אשר העניק לעובד שלו הלוואות, והוטל עיקול על משכורתו של החייב?
האם רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד את החזר ההלוואה החודשי?
לשיחה עם עורך דין חייג/י: 1800-800-891
האם מוענקת למעסיק זכות לקיזוז הכספים המגיעים לו מכוח חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973?
כיצד המעסיק יכול להתגונן בפני בקשה לחיובו, בחובו של החייב מן הטעם שנהג בניגוד לצו עיקול שהוטל אצלו?
במילים פשיטות, איזה חוב קודם ומי יפרע קודם – המעסיק המלווה או הנושה שפתח תיק בלשכת הוצאה לפועל?
חקיקה רלוונטית
נציין להלן את הוראות הדין בעניין עיקול צד ג' בחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967:
הטלת עיקול בידי צד שלישי
43. רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.
עיקול כלל נכסי החייב
44. (א) צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה
48. (א) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
תוקפו של צו עיקול משכורת
כמו כן, סוגייה מעניינת לבירור היא לגבי תוקפו של צו העיקול.
האם צו עיקול על משכורת החייב חל עד למועד תום העסקת החייב או שתחולתו למשך 3 חודשים בלבד ממועד הטלתו, לפי סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל, המוזכר לעיל?
במסגרת הליך ע"א 2021/02 בנק אוצר החייל בע"מ נגד ש.ק. ארבל שיווק בע"מ נקבע, כי כאשר מדובר בחייב הזכאי לקבל את שכרו מידי חודש בחודשו יש לראות בשכר חלק מנכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו.
אין להתייחס לשכר החודשי שמועד תשלומו בעתיד כאל נכס עתידי מאחר וקיימת וודאות לעניין תשלומו.
בעניין זה הפסיקה הבחינה בין 'זכות עתידה' שהתגבשותה בעתיד היא ודאית, לבין זכות שטרם נולדה או טרם נתגבשה, ונפסק כי שכר עבודה יחשב זכות עתידה וודאית.
אשר על כן צו עיקול המשכורת חל ממועד הטלתו ועד למועד עזיבת החייב את מקום העבודה.
יצויין כי הצו יחול גם לעניין פיצויי הפיטורין המגיעים לחייב, חרף העובדה כי הזכות של החייב לקבל פיצויי הפיטורין הם כפופים לאמור בחוק פיצויי פיטורין ואינם זכות עתידה וודאית לחייב.
קיראו בהרחבה: עיקול פיצויי פיטורין
בעניין זה יודגש כי ככל ויש למחזיק, מעסיקו של החייב, ספק לגבי תוקף הצו ו/או תחולתו עליו לפנות לרשם ההוצאה לפועל לשם קבלת הנחיות נוספות, וזאת בנוסף לחובתו להשיב לצו העיקול תוך 10 ימים מיום קבלתו שאם לא כן, יכול ויזומן לחקירה בפני רשם ההוצאה לפועל.
כאן גם נמצא אמצעי הגנה למחזיק / מעסיק מתביעות עתידיות. ככל שהמעסיק פונה לקבל הוראות מרשם ההוצאה לפועל ופועל לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל, לא ניתן לאחר מכן לטעון כי פעל בניגוד לדין, שכן מילא אחר צו שיפוטי של רשם ההוצאה לפועל.
במסגרת הדיון נזכיר את סעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 הקובע, כי: "(א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור…".
אין חולק כי ראשית על המעסיק לפעול לפי הוראות חוק הגנת השכר, ולהותיר לחייב סכום מינימלי למחייתו בהתאם להוראות הדין.
סכום זה מוגן הן מעיקול של ההוצאה לפועל והן מקיזוז ומשמש לצרכי מחייה בסיסיים לחייב, בדומה למנגנון הבטחת הכנסה הנהוג אצל המוסד לביטוח לאומי.
לאחר שמתוך מלוא השכר הועבר לחייב הסכום הפטור מעיקול, נשאלת השאלה, מה דינו של הסכום העודף בשכר של החייב, האם למעסיק עדיפות בקבלת החזר הלוואתו לעובד או לזוכה בתיק ההוצאה לפועל אשר הטיל עיקול על הכספים? האם זכות הקיזוז של המעסיק תגבר על זכות הנושה שהטיל את העיקול?
הפסיקה קבעה (למעט לגבי מחזיק שהינו תאגיד בנקאי) כי זכות הקיזוז אינה עדיפה על צו העיקול.
נהפוך הוא, תקנת הציבור מחייבת העדפת פירעון חובות פסוקים על פני פירעון חובות כלפי נושים שלא נקטו הליכי משפט והוצאה לפועל.
מכאן שורה של פסקי דין קבעו כי המעסיק המלווה לא רשאי לבצע קיזוז של החזר הלוואתו שהעניק לחייב, כל אימת שהוטל צו עיקול על משכורתו של החייב בהוצאה לפועל.
