בית המשפט העליון פירש את סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל כך שניתנה לראש ההוצאה לפועל סמכות לפנות לבית המשפט שנתן פסק דין אשר ההוצאה לפועל נתבקשה לסייע באכיפתו בבקשה להבהרת פסק הדין. על ראש ההוצאה לנצל סמכות זו במידה ולדעתו פסק הדין טעון הבהרה.
במאמר זה נבחן שאלות הנוגעות להפעלת הסמכות לבקשה להבהרת פסק דין כגון כיצד על בעל דין שהינו צד בהליך הוצאה לפועל אם לדעתו פסק דין הנוגע להליך ההוצאה לפועל טעון הבהרה, באילו מקרים יענה בית המשפט לבקשה להבהרת פסק דין שנתן, מה מעמדה של הבהרה לפסק דין שנתן בית המשפט ועוד.
מה יעשה בעל דין שהינו צד להליך הוצאה לפועל על מנת לקבל הבהרה לפסק דין?
קורה לא מעט שצד להליך בהוצאה לפועל, ביין אם הינו החייב או הזוכה, סבור כי קיימת נקודה / נקודות בפסק הדין נשוא הליך ההוצאה לפועל אשר דורשים הבהרה.
מן הסתם יהיו הנושאים, אשר ברצון בעל הדין לקבל הבהרה עבורם, כאלה אשר בעל הדין מקווה כי פירושם על ידי בית המשפט יקנה לו יתרון מסויים בהליך ההוצאה לפועל.
הדרך שבה על בעל הדין המעוניין בהבהרה לפסק דין לנהוג על מנת לבקש לקבלה לא הייתה ברורה דיה עד שבשנת 2006 קבע בית המשפט העליון הלכה על פיה בעל הדין אינו רשאי לפנות ישירות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשה להבהרת פסק הדין.
על מנת לקבל את ההברות הנחוצות לדעתו על בעל הדין לפנות אל ראש ההוצאה לפועל ולפעול על מנת לשכנעו כי פסק הדין טעון הבהרה.
על בעל להצליח לשכנע את ראש ההוצאה לפועל ולהראות כי ההבהרה אכן דרושה במידה כזו שבלעדיה לא ניתן יהיה להתקדם באופן הוגן בהליך ההוצאה לפועל שלו הוא צד.
במידה ובעל הדין יעמוד בנטל זה יפעיל ראש ההוצאה לפועל את סמכותו לפנות לבית המשפט בבקשה להבהרה, אם ימצא גם בית המשפט לנכון להיענות לבקשה להבהרה יקבל בעל הדין את התשובה לשאלה / שאלות שלדעתו דורשות תשובות ברורות יותר.
בקשה להבהרת פסק דין המשנה פסק דין מקורי המבוצע בהליך הוצאה לפועל
בהלכה נוספת שקבע בית המשפט העליון יכול ראש ההוצאה לפועל לפנות גם אל ערכאת ערעור בה נקבע פסק דין המשנה את פסק הדין המקורי שלשם ביצועו נפתח הליך ההוצאה לפועל.
זאת כאשר פסק הדין שניתן בערכאת הערעור טעון, לדעת ראש לשכת ההוצאה לפועל, הבהרה הדרושה לשם התקדמות בהליך ההוצאה לפועל.
הבהרת פסק דין – מה זה אומר הלכה למעשה?
כאשר בית המשפט מוצא לנכון להיענות לבקשה להבהרת פסק דין תוקפה של ההבהרה יהיה כאילו היא חלק מפסק הדין המקורי עצמו.
לפיכך צד בהליך נשוא פסק הדין הרואה עצמו נפגע באופן בלתי הוגן מן ההבהרה שניתנה רשאי לערער עליה באותו אופן בו רשאי היה להגיש ערעור על פסק הדין המקורי.
צמצום סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לקבוע פירושים לפסק הדין בעצמו
מרגע שנקבע ההלכה הנ"ל לגבי סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט בבקשה להבהרת פסק דין הובהר באופן מוחלט כי ראש ההוצאה לפועל אינו רשאי לפרש נקודות בפסק הדין אשר אינן ברורות די צורכן.
קצרה היריעה במאמר זה לסקור אופיין של נושאים העשויים לדרוש בקשה להבהרה לפסק דין. לשם דוגמא, בפסק דין בו נקבע כי סכום החוב יהיה הסכום המקורי ועוד ריבית פיגורים אך לא הוגדר אם ריבית זו תהיה הריבית הנהוגה במשק או הריבית שנקבע בחוזה שביין החייב לנושה תהיה נקודה זו נתונה לפירוש.
לכן, במידה והחייב או הזוכה יחששו כי יפגעו מן הדרך שבה יתנהל הליך ההוצאה לפועל על פי פסק הדין על אי הבהירות הטמונה בו טוב יעשו אם יפנו לראש ההוצאה לפועל כדי שיפנה בבקשה להבהרת פסק הדין.
