נתונים אשר פורסמו על ידי משרד כונס הנכסים הרשמי מלמדים על עליה משמעותית במספר הבקשות שהוגשו בשנת 2010 למתן צווי כינוס ופשיטת רגל.
לפי הנתונים, במהלך השנה האחרונה הוגשו 7,471 בקשות פשיטת רגל, למול 4,963 בקשות אשר הוגשו במהלך שנת 2009.
במקביל, ניכרת עליה משמעותית במספר הצווים לכינוס ופשיטת רגל אשר ניתנו על ידי בתי המשפט:
כך, בשנת 2010 נתנו בתי המשפט 6,039 צווי כינוס, בשעה שב 2009 ניתנו 3,970 צווים בלבד.
במקביל, במהלך 2010 ניתנו בבתי המשפט 2,765 צווים לפשיטת רגל לעומת 1,986 צווים כאלה שהוצאו בשנה שקדמה לכך.
רוב העומס בטיפול בבקשות לצווי כינוס ופשיטת רגל מוטל על בתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה.
עוד נמסר מהכונס הרשמי, כי המערכת לא נערכה באופן מתאים לשינויים שפורטו ולא הקצתה כוח אדם נוסף למשרדי הכונס הרשמי לצורך טיפול במספרן הרב של הבקשות.
לסיוע משפטי בתחומי פשיטת רגל והוצאה לפועל, חייג חינם: 1-800-800-891
האם קיים קשר בין השינוי בחוק ההוצאה לפועל לבין העליה במספר פשיטות הרגל?
בזמנים אלה, מגמת הגידול במספר המבקשים להכריז על פשיטת רגל אינה ייחודית למדינת ישראל, אך לפי הערכת המומחים הסיבה לתופעה אצלנו שונה מאשר במדינות אחרות.
לפי ההערכות, בישראל המגמה אינה תוצאה של שינוי במצבו הכלכלי של המשק נכון לשנת 2010 אלא דווקא תולדה של הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל והמגמה הסלחנית המאפיינת היום את יחס מערכת המשפט כלפי חייבים.
לפי תיקון 29, אשר נכנס לתוקפו במהלך שנת 2009 , במידה ובמהלך עריכת חקירת יכולת מעריך רשם ההוצאה לפועל כי אין טעם בניהול הליכי הוצאה לפועל, הינו רשאי להסב את תשומת ליבו של החייב לקיומם של הליכי פשיטת רגל.
כתוצאה מהתיקון ומגישת בית המשפט, חייבים אשר לא היו מודעים למאפיינים הייחודיים של הליכי פשיטת הרגל נוהרים כעת לבית המשפט המחוזי בבקשה להכרזה על חדלות פירעון כדי לסיים את ההליכים המתנהלים נגדם.
האם הכרזה על פשיטת רגל היא הפתרון המתאים לסיום בעית חובות?
התשובה תלויה בנסיבות המקרה ולכן כדאי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי לפני שבוחרים בהליך זה.
היות ופשיטת רגל מאפשרת לחייב לגבש הסדר עם הנושים ולסיים את ההליכים המתנהלים נגדו, הליך זה נתפס לעיתים בטעות כאפשרות מקלה יותר עבור החייב.
אולם, יש לזכור כי הליך פשיטת רגל מטיל על החייב מגבלות משמעותיות מאד אשר אינן חלות בהכרח במסגרת הליך הוצאה לפועל.
פשיטת רגל אינה מאפשרת לחייב לנהל עסקים, מעכבת אוטומטית את יציאתו מהארץ ומבטלת כל עסקה של הברחת נכסים.
לעומת זאת, הליכי הוצאה לפועל אינם מעכבים בהכרח את יציאתו של החייב מהארץ, ניתן להמשיך לנהל עסקים במהלכם ולא מתאפשר ביטול הברחת נכסים במסגרתם.
במקביל, הליכי פשיטת רגל מתבצעים תוך פיקוח צמוד של בית המשפט והכונס הרשמי על התנהלות החייב בזמן ההליכים – פיקוח שאינו מתקיים באותה מידה בהליכי הוצאה לפועל.
בדומה, חייב אשר אינו מתנהל בתום לב או מנצל את הליכי פשיטת הרגל לרעה מסתכן בפתיחה בהליכים פליליים כנגדו.
בשל השיקולים הרבים ומורכבות הסוגיה, בטרם החלטה על פתיחה בהליכי הוצאה לפועל או בחירה בהליכי פשיטת רגל, מומלץ לפנות אל עורך דין הוצאה לפועל או אל עורך דין פשיטת רגל, לבחינת נסיבות המקרה וקבלת ייעוץ מקצועי.
לחץ כאן לקריאה מורחבת בנושאים:
האם חובותיו של פושט רגל נוצרו בתום לב?
לסיוע משפטי בתחומי פשיטת רגל והוצאה לפועל, חייג חינם: 1-800-800-891
