גביית חובות מחייבים בחו"ל – מדריך לנושים
כלל בסיס הוא בכל שיטת משפט שחובות יש להחזיר והתחייבויות יש למלא. אך לעיתים אדם שכורע תחת חובותיו מנסה להתחמק מהתשלום ועל כן אורז את דבריו ובורח מנושיו למדינה זרה. במאמר זה, נביא לידיעתכם אפשרויות העומדות בפני הנושים לצורך גביית כספם מחייבים השוהים בחו"ל או לצורך מימוש נכסים הרשומים בחו"ל.
אדם בורח מנושיו למדינה אחרת, זוהי סיטואציה אשר מוכרת לכולנו, כך לדוגמא התרחש בפרשת הבנק למסחר כאשר עופר מקסימוב נמלט מנושיו וגם בפרשת חפציבה שלוותה בבריחתו המתוקשרת של בועז יונה.
למידע נוסף וסיוע על ידי עורכי דין, לחץ כאן: יעוץ משפטי
בפרשות אלו, גם בגלל גובה החובות שעורר עניין ציבורי רב, הצליחו רשויות אכיפת החוק להביא את החייבים בחזרה לישראל, בכדי שיתנו דין וחשבון בארץ מכורתם. עם זאת לעיתים וכאשר מדובר בחובות "צנועים יותר" סביר להניח שלא נראה התגייסות ציבורית כה רחבה, ואותו חייב שנמלט, יוכל להמשיך את חייו בביתו החדש, ללא תשלום חובותיו כלל.
בשל זאת הכירו אומות העולם בצורך לגבות כספים מנכסים וחייבים הנמצאים בניכר לשם הגשמת עקרון היסוד של גביית חובות כנדרש (להרחבה ראה פרופסור סיליה פרסברג, קובץ מקורות במשפט בינלאומי פרטי, הוצאת אקדמון, 1993).
אכיפת פסקי דין ישראליים בחו"ל
בכדי לאכוף פסקי דין ישראליים בחו"ל, יש צורך לבדוק את דין המדינה בה אנו רוצים לאכוף את פסק הדין, בכל מדינה שיטת משפט אחרת ודין אחר, אך העקרונות המשפטיים נשארים דומים. מכך ברור שלכל מדינה בית משפט שניתן לפנות אליו שיכיר בפסק הדין הישראלי, ומערכת הוצאה לפועל שתוכל לממש נכסים לטובת פירעון חובות.
נהוג להפריד בין שתי סוגי מדינות לשם גביית חובות בחו"ל, הראשונה אשר בשטחה קל יותר לגבות חובות, היא מדינה שחתומה על אמנה בינלאומית הדדית לכיבוד החלטות שיפוט עם ישראל.
מדינה החתומה על אמנה בינלאומית עם ישראל
ישנם מדינות, אשר מכירות בישראל כמדינה בעלת הליך הוגן ומערכת משפט איתנה, וישראל מכירה בהם ככאלו, ומתוך זאת נולד הסכם המורה על כיבוד הדדי של הערכאות. וכך לדוגמא נרשם באמנה בין מדינת ישראל לרפובליקה של אוסטריה בדבר הכרתן ואכיפתן ההדדית של עניינים אזרחיים ומסחריים (1968) : "אמנה זו חלה על החלטות שניתנו ע"י הרשויות השיפוטיות של כל אחת מהמדינות".
מהו הדין כאשר אין אמנה בינלאומית?
כאן המצב סבוך יותר שכן כפי שצוין לכל מדינה יש את החוקים שלה אימתי להכיר בפסק דין של מדינה זרה ואימתי לא להכיר בו.
עם זאת העקרונות המנחים, בדרך כלל דומים בין המדינות, ועל כן בכדי לבחון באופן ראשוני את הסיכוי להכרת פסק הדין בניכר נתבונן פנימה אל הדין לגבי אכיפת פסקי דין של מדינות זרות בישראל.
סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ התשי"ח 1958 קובע כדלקמן:
בית המשפט בישראל רשאי להכריז פסק חוץ כפסק אכיף אם מצא שנתקיימו בו תנאים אלו:
1. פסק הדין ניתן במדינה שלפי דיניה בית המשפט שנתנה היה מוסמך לתתו.
2. לא ניתן לערער על פסק הדין.
3. הפסק דין הוא בר ביצוע במדינה בה ניתן.
4. הפסק דין אינו סותר את תקנת הציבור.
אלו כאמור התנאים בישראל, אשר דומים אך אינם זהים לתנאים במדינות אחרות. יש לציין כי על כל תנאי כזה נכתבו ספרים ומאמרים שלמים, ובכדי להעמיק יש להתייעץ עם עורך דין הבקיא ביסודות המשפט הבינלאומי הפרטי.
גביית חובות מחייב בחו"ל, כיצד זה אפשרי?
לאחר כל הפרטים האלה, ננסה לסכם דברינו בקצרה, חייב ברח לחו"ל, כעת מנסים לגבות ממנו את הכסף, דרך אחת היא להחזירו לישראל, לצורך מימוש חובותיו, דרך שנייה היא מימוש החוב במדינה הזרה בה הוא שוהה. בכדי שיפרע את החוב יש לאתר את מענו ולאחר האיתור לפעול כנגדו באמצעות מערכת המשפט המקומית.
חשוב להדגיש, כי לווי מקצועי מעורך דין מהתחום הוא חיוני ביותר לשם פירעון החובות והערכת סיכויי מימוש פסק הדין הישראלי במדינה הזרה וכי יש לוודא היטב כי איש המקצוע המייצג אתכם אכן בקיא בתחומים הללו.
