ביום 15.1.2014 הונחה על שולחנה של הכנסת התשעה עשר, הצעת חוק לביטול הליכי מאסר במסגרת ההוצאה לפועל.
76 חברי כנסת תומכים בתיקון בחוק ההוצאה לפועל כך שלא יכלול מאסר בגביית חובות אזרחיים למעט חוב מזונות, ונראה כי הצעת החוק תאושר ברוב קולות בתקופה הקרובה.
הרקע להצעת החוק
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, תוקן לפני כ-3 שנים, במסגרת הוראת שעה שנכללה בתיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל, ואשר עתידה להסתיים ביום 16.5.14, כך שבוטלה באופן זמני האפשרות להטלת צו מאסר כנגד חייבים על ידי רשם ההוצאה לפועל, כאשר מדובר בחייבים המתחמקים מתשלום חובם הפסוק לזוכה.
לשיחה עם עורך דין חייג/י חינם: 1800-800-891
הוראת השעה נקבעה במקור לתקופה, של שנתיים, אשר הוארכה בשנה נוספת במהלך שנת 2013.
טעמי ביטול מאסר אזרחי בשל אי תשלום חוב
בדברי ההסבר להצעת החוב ניתן למצוא נימוקים רבים לביטול המאסר בהוצאה לפועל:
פגיעה קשה בזכויות אדם
יוזמי החקיקה טוענים כי צו מאסר נוכח אי פירעון של חוב מהווה פגיעה קשה בזכויות היסוד של כל אזרח.
לטענתם, מדובר בהפעלת לחץ שאינו ראוי, ובאמצעי גבייה פסול לפי הנהוג בעולם המערבי דהיום ובמערכת אכיפה ומשפט רצויה.
לדעת יוזמי התיקון מן הראוי כי מאסר יוטל אך במקרים של עבירות פליליות ובעת בסירוב לתשלום חוב מזונות.
כך הוא המצב במדינות המפותחות בעולם, וכך מן הראוי שיקבע בישראל.
כמו כן, נטען כי חייבים ו/או בני משפחתם עלולים ליטול הלוואות מהשוק האפור על מנת להימנע מהליכי מאסר.
כך יפרע החוב לזוכה אך במחיר של גרירת החייב ובני משפחתו לסחרור ותהום כלכלי בנטילת הלוואות בריבית נשך והסתבכות עם עבריינים המפעילים גופים העוסקים במתן הלוואות חוץ בנקאיות.
פגיעה שאינה מידתית ביחס לתוצאה המבוקשת
כידוע, מטרת הליכי ההוצאה לפועל אינה להעניש חייבים, אשר נמנעים או מתחמקים מלפרוע את חובם לזוכה אלא לפרוע את החוב הפסוק לזוכה.
הרציונל העומד מאחורי הצעת החוק טוען כי הוכח במהלך שלוש שנים האחרונות כי ישנם פעולות, הליכים, מגבלות ועיקולים, כגון הגבלת רישיון נהיגה או איסור יציאה מהארץ, אשר אפקטיביות לגביית החוב, וזאת כאשר מאסר לחייב חסר יכולת כלכלית הינה אך פעולת ענישה.
מכאן גם עולה כי פעולת רשות האכיפה והגבייה תהא בעיקר לרדת לנכסי החייב, כאמצעי לגביית החוב ופחות להפעיל עליו לחץ שאינו ראוי.
לפי דוחות רשות האכיפה והגבייה, תיקון 29, והוראת השעה ביחד עם מבצעי אכיפה של הרשות עם מוסדות בנקאיים וגופים מוסדיים שונים הביאו לעלייה בגבייה, ועל כן ביטול המאסר לדידם לא יביא לפגיעה בגבייה ו/או בזוכים.
עם זאת יצוין כי רשות ההוצאה לפועל לא נבחנה כאשר גם הוטלו מגבלות על חייבים וגם הוטלו מאסרים נגד חייבים משתמטים בו זמנית.
בכל מקרה, הטענה היא כי ישנם אמצעי אכיפה אפקטיביים להגברת הגבייה מבלי להיזקק למאסר חייבים בהוצאה לפועל, וזאת לפי מדידה כמותית שנערכה בשנים האחרונות.
השפעה על המשק הכלכלי בישראל
לפי הנטען בדברי ההסבר להצעת החוק, מחקרים מצביעים כי גם מהבחינה הכלכלית מאסר חייבים אינו תורם לפריון השגשוג המשק הכלכלי.
עונשי מאסר עלולים להרתיע לווים מליטול סיכונים מחושבים להקמת עסקים ויצירת מקומות עבודה ומכאן פגיעה ביעילות שוק האשראי במדינה.
