משכון הוא אחד האמצעים שיצר המחוקק לשם הבטחת פירעון חיובים. משכון הוא שעבוד נכס מיטלטלין או זכות חוזית כבטוחה לביצוע החיוב.
משכון על נכס מקרקעין מכונה משכנתא. חוק המשכון תשכ"ז – 1967 מגדיר משכון במילים הבאות: "משכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא סולק החיוב".
לעומת מסגרות אחרות להבטחת חיובים, השעבוד היא זכות קניינית שמגבילה את יכולת הסחירות והשימוש בנכס שאף מקנה לבעליה מקום גבוה בהסדרי הנשייה. בדומה, השעבוד מתבסס על קשר ישיר בין החיוב שנוצר לנכס המשועבד, כאשר אי עמידה בתנאים לפירעון החיוב תוביל למימוש הנכס.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
חובת רישום משכון אצל רשם המשכונות
רשם המשכונות הוא יחידת הסמך במשרד המשפטים האחראים על רישום השעבודים על נכסי מיטלטלין. שעבוד על נכסי מקרקעין נרשם במרשם של רשם המקרקעין. אם השעבוד הוא על נכסיו של תאגיד הרישום יתבצע לפי פקודת החברות [נוסח משולב] תשמ"ג-1983 אצל רשם החברות.
לפי סעיף 4 לחוק המשכון, תוקף המשכון כלפי צדדים שלישיים מותנה בהפקדתו אצל הנושה או רישומו אצל רשם המשכונות.
לאור הכלל לפיו חוק ספציפי גובר על חוק כללי, ההוראות המיוחדות לעניין משכונות מסוגים שונים המופיעות בחוקים אחרים יגברו בעניין זה על האמור בחוק המשכון.
באופן זה רשם המשכונות גם מנהל מאגר מידע שמופיעים בו הנכסים הממושכנים. רישום הנכסים נעשה על ידי שליחת הודעה בצירוף תשלום אגרה נדרשת.
תקנות המשכון (סדרי עיון ורישום) תשנ"ד-1994 מאפשרות לצדדים שלישיים לעיין במידע אודות החייבים, הנושים והנכסים, המופיע במאגר .
מטרת פרסום הנכסים המשועבדים במסגרת זכות העיון בהם הנה להבטיח חיי מסחר תקינים באמצעות הענקת הגנה על האינטרסים של צד ג' שלא לערוך עסקאות בנכסים המשמשים כבטוחות לגורמים אחרים.
תביעות נגד רשם המשכונות
בהליך ת"א 5356/00 רוחי נ' רשם המשכונות – התובע טען לרשלנות של הנתבעים במימוש משכון על רכב משא שנרכש לטענתו כדין מאישה שהייתה הבעלים של הרכב על ידי אחיה שהיה מיופה כוחה.
אין מחלוקת שבשעת ביצוע ההעברה לא הייתה הגבלה רשומה במשרד הרישוי על ביצוע העברה לצד שלישי. התובע קיבל הלוואה לרכישת הרכב שנרשם כבטוחה על ידי הבנק אצל רשם המשכונות. בסיום הרישום עבר הרכב על שם התובע.
כמה חודשים לאחר ההעברה, כאשר הרכב רשום על שמו של התובע, ניתן צו לתפיסתו במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתח הבנק הזוכה נגד אחיה של המוכרת.
התובע עתר לקבלת פסק דין הצהרתי אך נדחה. בפסק הדין עלו העובדות, שהרכב היה קודם בבעלות האח והיה רשום כממושכן לטובת הבנק ברשם המשכונות ובמשרד הרישוי. בשלב מסוים ביטל הבנק את השעבוד.
בערעור על פסיקת בית משפט השלום טוען הנתבע, כי הבנק ורשם המשכונות הפרו את חובת הזהירות שלהם והתרשלו בכך, שלא הודיעו לתובע על המשכון הנוסף. בית המשפט המחוזי קבע שהתובע התרשל בכך שלא בדק את הרישום אצל הרשם ולכן שם כספו על קרן הצבי.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
