תיקון 29, התיקון האחרון לחוק הוצאה לפועל, אשר נכנס לתוקף בשנת 2008, הנהיג שינויים משמעותיים במערכת ההוצאה לפועל – תפיסתיים ואופרטיביים כאחד.
נוכח האמור ומפאת שינוי אופן תפקודה של מערכת ההוצאה לפועל מהיסוד בעקבות תיקון זה, נהוג להתייחס אליו כאל התיקון, אשר חולל רפורמה מהותית בתחום ההוצאה לפועל בארץ.
תמורות תפיסתיות שקידמה הרפורמה במסגרת תיקון 29
תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל ביקש לפעול לקידום האינטרסים של כלל המעורבים בהליך, משני צידי המתרס. זאת, בהגנה על האינטרסים של הזוכים מחד ועל זכויות החייבים מאידך:
לטובת הזוכים בפסקי הדין – הנושים, שמה הרפורמה למטרה את ייעולם של הליכי הוצאה לפועל, לרבות: הרחבת קשת מקורות המידע, הנגישים לזוכים; שיפור הגבייה המתבצעת באמצעות המערכת; העלאת הסכומים אשר ניתן לגבות במסגרת ההליך ושמירה על האינטרסים של נושים, בעלי חוב בגובה נמוך, של עד עשרת אלפים ש"ח.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
עבור קבוצה זו עוגן בחוק הליך מזורז לביצוע פסקי דין בסכומים אלה באורח אוטומטי. בכך מאפשר התיקון נקיטה עצמאית בהליך, ללא סיוע עורך דין, תוך הפחתה ניכרת של ההוצאות, הכרוכות בו.
לטובת החייבים – מקדמת הרפורמה שינוי תפיסתי מהותי, שעיקרו צמצום הפגיעה בגופו, כבודו וחירותו של הפרט, תוך הטלת מגבלות על אפשרויות הפעלת סנקציות פוגעניות נגד חייבים.
בכדי שלא להקהות את שיניה של מערכת ההרתעה, אשר מפעילה ההוצאה לפועל נגד החייב במטרה ללחוץ עליו להסדיר את חובו, הומרו הליכים, בעלי השפעה על גופו וחירותו של החייב בהליכים הננקטים נגד נכסיו ורכושו.
בין הצעדים אשר צומצמה אפשרות הפעלתם, נמנים: פינוי החייב מדירתו; עיקול מיטלטלין של החייב ומשפחתו, המתגוררת עמו ובעיקר, הגבלת השימוש בהוצאת צווי מאסר, אשר פוגעים בכבודו ובחירותו של החייב.
לצד אלה, הוטלה על הבנקים חובה לספק דיור חלופי לחייבים, אשר מפונים מדירותיהם על ידי ההוצאה לפועל עקב אי עמידה בתשלומי משכנתא.
שינויים אופרטיביים שהנהיגה הרפורמה בהליכי הוצאה לפועל
מהלך עיקרי, אותו מקדמת הרפורמה, מתמקד בהיבט הארגוני: ביצירת הפרדה מוחלטת בין מערכת ההוצאה לפועל לבין מערכת בתי המשפט.
טרם תיקון 29 נהגו שופטי ורשמי בתי משפט השלום בארץ למלא תפקידים שונים במערכת ההוצאה לפועל. מאז התיקון הדבר אינו נהוג עוד.
כיום פרוסות לשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ בהתאם לצרכי האזורים השונים. מיקומן הפיזי של הלשכות אינו עוד בהכרח בסמיכות לבתי משפט השלום, כפי שהיה נהוג עובר לתיקון.
במגמה לייעל את הליכי הגבייה במסגרת הוצאה לפועל, הורחבו הסמכויות, המוקנות לרשם ההוצאה לפועל. לצורך מילוי תפקידו רשאי כיום הרשם לפנות למגוון גופים ומוסדות במדינה בבקשה לקבלת מידע אודות החייב, ללא צורך בהמצאת כתב ויתור על סודיות מטעם החייב.
בנוסף, מוסמך הרשם להטיל על החייב מגבלות שונות, כאמצעי לחץ להסדרת חובו בהקדם, בתחומי החזקת רשיון נהיגה או חידוש תוקפו, עשיית שימוש באמצעי אשראי ועוד.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
