מצגי שווא בהליכי הוצאה לפועל

מצגי שווא וניסיונות הונאה בהליכי הוצל"פ

פתיחתו של הליך הוצאה לפועל, בהמשך לבקשת ביצוע של נושה מעידה, כי החייב כשל בתשלום חובותיו במהלך התקין של עסקיו ועל כן יש להפעיל נגדו סנקציות חוקיות.

במסגרת הליכים אלה, פונה הנושה אל ראש ההוצאה לפועל בבקשה להפעיל את סמכויותיו לשם איתור, עיקול ומימוש נכסיו של החייב, מה שיוביל בסופו של יום לפירעון החובות שנצברו. סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל כוללות בין היתר, הוראה על הליכי חקירה ובדיקת יכולת, במסגרתם עשוי החייב להציג מצגי שווא תוך ניסיון להונות את מערכת ההוצאה לפועל ומכאן את נושיו.

למידע נוסף וסיוע מיידי בהליכי הוצאה לפועל, לחץ כאן: יעוץ משפטי

לפניי ובמהלך נקיטת הליכי ההוצאה לפועל, עומד החייב בפניי סיטואציות בהן עליו לשטוח את טענותיו מול נושיו ומול גורמי ההוצאה לפועל. במקרים אלה, עשוי החייב למסור פרטים ונתונים שגויים מתוך כוונה ומטרה להימלט מתשלום חובותיו:

א.    לפניי נקיטת הליכי הוצאה לפועל – הברחת נכסים הינה תופעה ידועה לפיה חייבים מעבירים את נכסיהם וזכויותיהם הרכושיות לגורמים זרים. כך, למשל מילוט נכסי מקרקעין ע"י העברת בעלותם בלשכות רישום המקרקעין, מכירת מיטלטלין למראית עין בלבד וכו'.

ב.    אחריי נקיטת הליכי ההוצאה לפועל – טענת "פרעתי" שאינה מבוססת על נתוני אמת, הצגת נתונים ומסמכים מטעים במסגרת בקשה לצו תשלומים, שיבוש חקירת יכולת, סירוב למלא אחר פסק הדין בתואנות שווא ומסירת נתונים שקריים, לעניין חייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים.

חוקרי ההוצאה לפועל

מבין שלל הסיטואציות הר"מ, "חקירת היכולת" משמשת במרבית המקרים, כהזדמנות עבור החייבים לנסות ולהונות את מערכת ההוצאה לפועל.

חוק ההוצאה לפועל והתקנות הנלוות לו מורים, כי לחייב שהוגשה כנגדו בקשת ביצוע פסק דין  תומצא "אזהרה" בדבר נקיטת הליכים עתידיים כנגדו. בין יתר הפעולות שרשאי לנקוט החייב לאחר שהומצאה לו האזהרה, מצויה "חקירת היכולת". במקרה זה יתייצב החייב בלשכת ההוצאה לפועל לחקירה, שמטרתה בירור מצבו הכלכלי ומידת יכולתו למלא אחר פסק הדין. חקירת היכולת יכול שתתקיים גם לבקשת הזוכה המעוניין לברר את מצבו האמיתי של החייב.

במהלך החקירה יסקרו נכסיו של החייב תוך ניסיון לגלות נכסים אותם הסתיר או מילט מפני נושיו. עם התייצבותו ישיב החייב לחקירת היכולת בהצהרה, יחתום על כתב ויתור סודיות וייחקר בו במקום בידיי ראש ההוצאה לפועל.

על מנת שלא לאפשר הונאה ומצגי שווא, רשאי ראש ההוצאה לפועל לאצול מסמכויותיו ולמנות חוקרי הוצאה לפועל שהם עו"ד או רו"ח בעלי ניסיון של 5 שנים לפחות. חוקר ההוצאה לפועל מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב ולהעביר דין וחשבון לראש ההוצאה לפעול.

הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו

במקרה בו קבע חוקר ההוצאה לפועל או ראש ההוצאה לפועל ובהתקיים התנאים המנויים בחוק, כי החייב הינו בעל יכולת המנסה להימלט מחובותיו, תוך הונאה ומצגי שווא, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלות כדלקמן: הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי, עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ, הגבלת שימוש בכרטיס אשראי, הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, הגבלת החייב מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה ועוד.

ההגבלות יוטלו בהתאם לסייגים הנקובים בחוק, בכפוף לנסיבותיו האישיות של כל חייב תוך שמירת לזכותו לערר על עצם הטלתן.

מאסר בשל ביזיון ביהמ"ש

סנקציה חריפה זו מסורה לראש ההוצאה לפועל בהתקיים התנאים הנקובים בחוק. התנאי הבסיסי הוא, כי מדובר בבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו ואינו ממלא אחריי הוראות ראש ההוצאה לפועל.

למשל, חייב שלא מילא אחר אזהרה ולא הגיש בקשה לצו תשלומים, חייב שלא התייצב לחקירת יכולת או שהתייצב ולא הציג מסמכים כנדרש, חייב שהוזמן לבירור ולא התייצב או לא הציג מסמכים, חייב שאינו ממלא אחר צו תשלומים שניתן כנגדו אע"פ שהוא בעל יכולת וחייב שהפר הוראה של ראש ההוצאה לפועל במעמד הבירור וההבאה.

מכל מקום, נטייתם של חייבים לנסות ולהונות את מערכת ההוצאה לפועל ובכך לפגוע בנושיהם, הינה עניין שכיח. לאור זאת, מקנה החוק כלים לנושים המבקשים למצות את זכויותיהם החוקיות. לצורך העניין מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי מעו"ד המתמחה בתחום.

למידע נוסף וסיוע מיידי בהליכי הוצאה לפועל, לחץ כאן: יעוץ משפטי