הרשות המחוקקת גיבשה לאורך השנים מספר דרכים לאכיפת חוקים וליצירת הרתעה. אחת הדרכים היעילות היא הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ אשר אוסר על אדם, פשוטו כמשמעו, לחצות את גבולות המדינה ולשהות במדינה אחרת. צו כזה ניתן בדרך כלל במטרה למנוע בריחה של אדם אשר מנסה להתחמק מעונש או מביצוע פסק דין שנפסק בעניינו.
חוק ההוצאה לפועל מקדיש פרק לא קטן להוצאת צו כזה נגד חייב, אשר נמצא בעיצומו של הליך הוצל"פ. הסעיף הראשון שנוגע לעניין זה מאפשר לראש ההוצאה לפועל להוציא צו עיכוב נגד אדם אשר על פי ההערכות מתכוון לצאת מהארץ מבלי לשלם את חובו וגרוע מכך – כדי להימנע לעד מתשלום החוב.
בכדי לחייב את אותו אדם לעשות כך, הוא נדרש להפקיד את דרכונו (או את תעודת המסע שלו) בלשכת ההוצאה לפועל, עד אשר יוסר הצו. משטרת הגבולות ופקחי המכס מעודכנים, כמובן, בהחלתו של צו זה.
בהמשך, מתייחס החוק למגבלות על עניין זה: אם החייב כבר החל לשלם את תשלומיו לנושים או שהוא עומד בדרישות שונות שהוצבו לפניו בידי ראש ההוצל"פ, אין להשית עליו צו עיכוב יציאה מהארץ. כלומר, רק כאשר החייב אינו ממלא אחר הוראת ראש ההוצאה לפועל, ניתן להוציא נגדו צו כזה.
במקום הוצאת צו עיכוב, יכול ראש ההוצאה לפועל להתנות את יציאת החייב לחו"ל בהפקדת ערבות מסוימת – סכום כסף, נכס כלשהו וכדומה – אשר תוחזר לו כאשר ישוב לארץ. כמו כן, יכול ראש ההוצל"פ לאשר את יציאת החייב לחו"ל גם אם לא החל בתשלום חובותיו או שאינו עומד בהתחייבויות שסוכמו במסגרת הליך זה, אם החליט שהסיבה לכך מוצדקת.
אם הוטל על החייב צו עיכוב יציאה מהארץ, אך הוא סירב או נמנע מלהפקיד את הדרכון בלשכת ההוצל"פ ללא סיבה מניחה את הדעת, יכול ראש ההוצל"פ לשלוח אותו למאסר – בתנאי שלא יעלה על שבעה ימים.
ככלל, חשוב לדעת כי החלת צו עיכוב יציאה מהארץ על החייב דורשת הוכחה של הנושים כי יציאתו את הארץ אכן תזיק להליך ותמנע מהם לקבל את כספם.
ההתנגשות בין שני ערכים חשובים
גם כאן, כמו במצבים רבים בהם עוסק חוק ההוצאה לפועל, ישנה סתירה בין שני ערכים חשובים בחברה הישראלית: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אל מול החתירה לעשיית צדק ולהגנה על קניינו של אדם.
הרי עצם ההכרה בכך שאדם מסוים חייב כסף לאדם אחר, הופכת את הכסף לקניינו החוקי של הנושה, גם אם טרם קיבל אותו. מצד שני, הגבלת התנועה החופשית של אדם ומניעת יציאתו את גבולות הארץ, מהווה פגיעה קשה בחירותו.
מערכת המשפט עוסקת רבות בעניין זה ומנסה, כפי שקורה לא מעט במקרים כאלו, למצוא את האיזון העדין בין שני העולמות המנוגדים הללו.
על כן, מערכת המשפט מסכימה על שני דברים עיקריים בעניין זה: האחד – מן הראוי הוא שפסק דין או החלטה שיש בה מימד משפטי, יבוצעו במלואם במהירות ובצורה מלאה, כדי לשמור על שלטון החוק, מה שמחייב לעיתים הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד חייב. השני – יש להטיל צו עיכוב רק במקרים בהם ברור לחלוטין כי יציאתו של החייב לחו"ל עשויה לפגוע ואף למנוע את ביצוע פסק הדין.
עם זאת, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, מודע לבעייתיות ולקושי שבמציאת האיזון הזה. בפסק דין חשוב שנתן בנושא, ציין השופט לשעבר כי למרות החיפוש אחר איזון מושלם, לרוב החייב יהיה זה שייפגע יותר.
לפניה אל עורכי דין בנושאי ההוצאה לפועל ללא התחייבות לחץ/י כאן
