כפי שניתן לקרוא בהרחבה בעמוד העוסק בתכלית חוק ההוצאה לפועל, אחת המטרות המרכזיות שבו היא, כמובן, שמירה על זכויות הנושים והבטחה שיקבלו את חובותיהם בהקדם. חקירת יכולת היא אחד מהאמצעים המאפשרים לעשות זאת.
כפי שניתן להבין משמה, חקירת היכולת היא הליך בו למעשה מתבררים כל האמצעים הכלכליים אשר עומדים לרשות החייב ואת מסוגלותו הכלכלית – החל במשכורתו החודשית, דרך נכסיו בארץ ונכסיו בחו"ל, זכויות קיימות ועד זכויות עתידיות מהן הוא אמור ליהנות.
לחקירה זו כוח רב: היא מציגה בפני ראש ההוצאה לפועל וגם בפני הנושים את התמונה המלאה לגבי מצבו הכלכלי של החייב ומאפשרת להם להבין, אחת ולתמיד, האם הוא יכול לפרוע את חובותיו, באיזו מידה ותוך כמה זמן.
על פי חוק, חקירת היכולת יכולה להתבצע על פי בקשת החייב, אך גם בהחלטת ראש ההוצאה לפועל או לבקשת הנושים. למעשה, אם לא תתבצע חקירת יכולת למרות שהחייב אינו ממהר לשלם את חובו, הרי שזו פגיעה בזכויותיהם של הנושים.
אי התייצבות לחקירת יכולת עשויה לגרור מאסר בפועל
אחד המושגים הידועים בחוק ההוצאה לפועל הוא 'בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו', כלומר: אדם אשר חייב כסף לגורמים שונים, יכול לשלמו אך מתחמק מפריעת התשלומים בתירוצים ואמתלות שונות. גם כאן, אחת הדרכים לפתור את הבעיה היא לבצע חקירת יכולת ולחשוף את מצבו הכלכלי האמיתי של הסרבן בפני כולם.
אך מה קורה כאשר החייב מזומן לחקירת יכולת ואינו מופיע אליה? במקרים כאלו, על פי חוק ההוצאה לפועל, הוא יכול להישלח למאסר מאחורי סורג ובריח. כמובן שגם כאן, יישלח החייב למאסר רק לאחר שהוצגה בפניו התראה, כמצוין בחוק.
עם זאת, חשוב לציין כי כיום נהוג לשלוח למאסר חייב אשר מסרב לכאורה לבצע חקירת יכולת, רק לאחר שזה הופיע בפני ראש ההוצאה לפועל. כלומר – מסירת ההתראה עצמה אין בה כדי לשלוח, בפועל, את החייב מאחורי סורג ובריח, מתוך סכנה שיישלח לשם על אף שאינו סירב באמת לביצוע החקירה. כל עוד הוא לא התייצב מול ראש ההוצל"פ, ייתכן ויש כאן אי הבנה בלבד.
