עיקול מהווה אחד הסעדים המרכזיים, בהם רשאי לנקוט זוכה לצורך הבטחת ביצוע פסק הדין ומימוש החוב. מדובר בפעולה משפטית, אשר ננקטת נגד בעליו של נכס – מיטלטלין / מקרקעין או המחזיק בו. מטרתו של ההליך הינה להגביל את יכולת השימוש והסחרות בנכס ולהביא בדרך זו לפירעון החוב.
הטלת עיקול בהליך רגיל במסגרת הוצאה לפועל
בעיקול מטלטלין – סעיף 21 (א) לחוק הוצאה לפועל מקנה לראש ההוצאה לפועל סמכות להורות על עיקול מטלטלין של החייב ומימושם בדרך של מכירה או באופן אחר.
את ההליך יוזם הזוכה, אשר נדרש להגיש בקשה להוצאת צו עיקול, בחלוף עשרים ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב, לאחר הגשת פסק הדין לביצוע ופתיחת התיק.
במסגרת צו העיקול המוצא על ידי ראש ההוצאה לפועל, מפורטים המיטלטלין המיועדים לעיקול ומכוחו מוסמך כל מוציא לפועל לבצע את פעולת העיקול, כמעוגן בתקנות ההוצאה לפועל.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
עוד מפורטים במסגרת הצו האחריות הפלילית והאזרחית, בה ישא כל אדם, אשר יתנגד לעיקול בכוח.
בעיקול מקרקעין – סעיף 34 (א) לחוק ההוצאה לפועל מעגן את סמכות ראש ההוצאה לפועל להורות על עיקול זכויות במקרקעין, הרשומים על שם החייב או על זכויות, שמקורן ברישום הערת אזהרה על שם החייב.
סעיף 36 לחוק מקנה לראש ההוצאה לפועל סמכות להורות על מכירת המקרקעין המעוקלים במידה ומתקיימים תנאי הסף, הנדרשים לצורך כך.
בנוסף, רשאי ראש ההוצאה לפועל להוציא צו לעיקול נכסי החייב, המצויים בידי צד ג' – כלל הנכסים או חלקם. העיקול יתבצע בהתאם לבקשה, שמגיש הזוכה או על דעת ראש ההוצאה לפועל, שלא בהתאם לבקשת הזוכה ותוך מסירת הודעה על כך לזוכה.
נסיבות המצריכות קבלת אישור בית המשפט לצורך ביצוע עיקול
זכויות במקרקעין שאינן רשומות על שם החייב – במקרה זה לא מסורה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות להורות על עיקול המקרקעין. סעיף 34 (ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי בנסיבות אלה נדרש הזוכה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבלת הצהרה, לפיה המקרקעין הינם של החייב ולהורות על עיקולם.
ראוי לציין כי אפשרות הפניה לערכאות נתונה אך בידי זוכים, אשר פתחו בהליכים לביצוע פסק הדין נגד החייב וכאשר כבר הוחל בנקיטת הליכי הוצאה לפועל.
עד לקבלת החלטת בית המשפט בנושא רשאית הערכאה המשפטית להורות על עיקול זמני של המקרקעין, שעה שהזוכה הגיש בקשה לכך ובנוסף נתן ערובה.
במידה ובית המשפט יורה על ביצוע עיקול תירשם הערה מתאימה בתיק הוצאה לפועל, המתנהל נגד החייב ובהיבט הביצוע יתייחסו לעיקול כאילו הוטל על פי הליכי הוצאה לפועל [תקנה 62 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל].
עיקול כסעד זמני – על פי תקנות סדר הדין האזרחי, הסמכות למתן צו עיקול זמני מסורה בידי שופט וכן רשם שהוא שופט ורשם, שאינו שופט.
לצורך אישור הצו נדרשת עמידה בתנאים הכלליים למתן סעד זמני, דוגמת הצגת ראיות לקיום עילת תביעה, הפקדת ערבות ובנוסף עמידה בתנאים ספציפיים, הנדרשים לאישור עיקול כסעד זמני.
ביניהם: שהתובענה הינה לסכום כסף או לדבר שבעין; שהנכסים מצויים בידי המשיב, המבקש או המחזיק; שהנכסים ברי עיקול בהווה או בעתיד וכן קיום חשש, כי אי מתן הצו יקשה על ביצוע פסק הדין.
שיקול נוסף המשמש במסגרת ההחלטה, הינו מידת איתנותו הפיננסית של המשיב – ככל שיכולתו הכלכלית מבוססת יותר ייטה בית המשפט שלא לאשר את בקשת העיקול הזמני.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
