אחראיות יורשים לפירעון חובות של המנוח
כאשר אדם הולך לעולמו, הוא מותיר אחריו נכסים שהוא מעוניין להוריש לדורות הבאים. לעומת זאת, לעיתים אדם נפטר כאשר רובצות עליו התחייבויות כספיות כאלו ואחרות ואף יש שהתחייבות אלו ערכן עולה על ערך הנכסים שציווה להוריש. במאמר זה, ננתח לאור הדין בישראל את ההסדרים הנוגעים לחובותיו של נפטר ואת היקף אחראיות היורשים לפירעון חובות אלו.
דרך וסדר פירעון חובות מעיזבונו של המנוח
סעיף 1 לחוק הירושה (להלן החוק) קובע כי במות אדם, עובר עזבונו ליורשיו. יש לזכור כי מעבר זה הוא תהליך שבראשיתו מרוכזים כלל זכויותיו וחובותיו הכספיות של המנוח בקופת העיזבון. לאחר מכן ובמידה שלאדם חובות סעיף 104 לחוק הירושה מורה את סדר פירעון החובות מכספי העיזבון כדלקמן:
1. ראשית יסולקו חובות הוצאות הכרוכות בסידורי לווית המוריש.
2. שנית יסולקו חובות הנובעים מצו הירושה או משכרו של מנהל העיזבון.
3. לאחר מכן יסולקו חובותיו של המוריש שצבר בחייו כלפי נושים כאלו ואחרים.
4. לאחר מכן יועברו כל הסכומים אשר מגיעים לבן/בת זוגו של המוריש כתוצאה מחוקים כגון חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973.
רק לאחר פירעון כלל החובות, יחולק העיזבון (כלומר מה שנותר ממנו) ליורשיו החוקיים של המנוח.
מהו הדין כאשר חובות המנוח עולים על נכסיו?
אחראיות היורשים לחובות טרם חלוקת העיזבון. החוק דן, באחראיות היורשים לחובות העיזבון בסימן ו' וקובע חד משמעית בסעיף 126 כי "עד לחלוקת העיזבון ליורשים, אין היורשים אחראיים בחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון" דהיינו, ניתן לפרוע את חובות המנוח רק מנכסי העיזבון ומהם בלבד.
ההיגיון מאחורי הוראה זאת הוא למנוע מצב שבנים משלמים על חטאי אבותיהם הידוע לנו עוד מתקופות עתיקות כפי שמתפלא הנביא יחזקאל במקרא – "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תיקהנה?!" (יחזקאל י"ח).
לסיוע משפטי מיידי בהתמודדות עם חובות כספיים, לחץ כאן: יעוץ משפטי
על אף האמור בפסקה הקודמת, ישנם מקומות בהם יהיו היורשים חייבים על חובות המוריש וזאת במצבים בהם חולק העיזבון טרם פירעון כלל החובות במקרה כזה הדין מפריד בין מספר מצבים כדלקמן.
מצב א' – העיזבון חולק, ולפתע נזכר אדם, שהמנוח היה חייב לו כספים – בכגון דא היורשים אינן אחראים לחוב החדש שנוצר, אלא אם כן ידע היורש על החוב בזמן חלוקת העיזבון(ראה סעיף 127(א) לחוק) – אם זאת גם אם ידע היורש על החוב, הוא יהיה אחראי כלפיו – רק עד כדי הסכום שקיבל מחלוקת העיזבון.
מצב ב' – העיזבון חולק ליורשים טרם שנפרעו כל החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה – במקרה זה בניגוד למקרה הקודם, לא מדובר בנושה שנזכר לאחר שהעיזבון כבר חולק, אלא בנושה שפעל כדין, והעיזבון חולק טרם שנפרע החוב כלפיו.
הדין אפוא קובע הסדר אחר המטיל אחראיות על היורשים לפרוע את החוב עד כדי שווי העיזבון בזמן החלוקה. עם זאת אם היורש יוכיח שלא ידע על החוב, הוא יוכל לפרוע את החוב רק עד לכדי הסכום שקיבל בפועל מן העיזבון(ראה דוגמא).
מצב ג' – יורש שהעלים מנכסי העיזבון או שהסתיר קיומו של חוב – במקרה זה, חוש ההגינות מורה אותנו שיש לחייב את היורש בהחזרת החוב, ואכן, החוק קובע בסעיף 129 שבמצב דברים שכזה היורש יהיה חייב לפרוע את החוב בגובה שווי העיזבון במהלך החלוקה.
דוגמא מספרית להמחשה:
דוגמא א'
ראובן נפטר, ומוריש את כל רכושו, לבניו שמעון לוי ויצחק.
לראובן 2000 ¤ נכסים – ו-3000 ¤ חובות. על כן ראובן נמצא במאזן של מינוס 1000.
החובות מסולקים, והיורשים אינם חייבים לפרוע את ה-1000(שכן טרם חולק העיזבון).
דוגמא ב'
כעת נניח את אותם הנתונים, אלא שהפעם לא נפרע חוב בסה"כ של 2000 ¤. כלומר לאחר פירעון החובות, כל בן קיבל שליש משווי העיזבון דהיינו 333 ¤. כעת לאחר החלוקה מתבררת הטעות והנושה תובע את ה-2000 ש"ח שחייבים לו היורשים. זה כאמור מצב ב' המתואר לעיל.
מקרה כזה כל יורש חייב לנושה כשווי העיזבון בזמן החלוקה(עד 1000 ¤) לעומת זאת אם לא ידעו על החוב הם יהיו חייבים רק 333 ¤(כגובה החלק שחולק להם).
וניתן לחשוב על דוגמאות אינסוף אשר כולם יפתרו, במסגרת הכללים שעמדנו עליהם לעיל.
אחראיות יורשים לחובות המוריש
ראינו שלאחר מות אדם מרוכזים כלל נכסיו והתחייבויותיו בידי מנהל עיזבון, ראינו שלפני חלוקת העיזבון יש לפרוע את החובות לנושים, ועמדנו על כך שלפני החלוקה כאמור היורשים אינם אחראים לחובות המוריש. עם זאת ראינו שכאשר העיזבון כבר חולק ועדיין קיימים נושים שחובותיהם לא נפרעו, יתכן שהיורשים יהיו אחראים לחוב אם עד הסכום שקיבלו (כאשר הם התנהגו באופן תם לב וראוי) או עד שווי העיזבון בחלוקתו (כאשר הסתירו מידע או ידעו על החוב שלא נפרע).
על כן, חשוב בזמן חלוקת העיזבון לראות שאכן כל החובות נפרעו, ושאין חובות שיעלו לפתע מן האוב. בכל מקרה של ירושה, חלוקת עיזבון ופירעון חובות מומלץ ביותר להתייעץ עם עו"ד מהתחום לשם השגת התוצאות המשפטיות הטובות ביותר.
