חוק ההתיישנות מתייחס לשתי תקופות עיקריות: תקופת ההתיישנות לביצוע של פסק דין ותקופת ההתיישנות להגשת תביעה. הכוונה לפרק הזמן שבו ניתן להגיש תביעה משפטית מהיום שבו אירע המקרה שהיווה את עילת התביעה. לפי סעיף 5 (1) לחוק ההתיישנות – תקופת ההתיישנות להגשת תביעה עומדת ברוב המקרים על 7 שנים בלבד ולפי סעיף 21 בחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות של פסק דין שלא ננקטה כל פעולה לצורך ביצועו, עומדת על 25 שנים.
כפי ששמתם לב, עד כה לא הוזכר כיצד מתייחס החוק לטיפול בתיקי הוצאה לפועל, שכן לגביהם פשוט לא קיימת תקופת התיישנות. יחד עם זאת, מרכיב ההתיישנות אכן קיים בתיקי ההוצאה לפועל ובו נעסוק במאמר שלפניכם. לפני שנפתח בדברים, נציין כי מרוץ ההתיישנות במקרה של ביצוע פסק דין, נעצר באופן אוטומטי ברגע שבו נפתח נגד החייב תיק בהוצאה לפועל.
למה לבחור במשרד שלנו?
למשרד עורכי הדין דורה כהן ויצמן ניסיון של למעלה מ 17 שנים בייצוג בהליכי הוצאה לפועל. למשרד מוניטין וידע רב ולזכותו תקדימים רבים.
משרד עורכי הדין דורה כהן ויצמן אף נבחר בדירוג משרדי עורכי הדין של חברת BDI כאחד ממשרדי עורכי הדין הטובים בתחום חדלות הפירעון ובפרט פירוקים/כינוסים והסדרי חוב.
חייגו עכשיו לטלפון חינם: 03-6093833 או הקליקו כאן להשארת הודעה. עורך דין מומחה להוצאה לפועל ישמח לחזור אליכם בהקדם.
תיקים רדומים המתעוררים לחיים
בשנת 1994 נפתח נגד רונית כהן (שם בדוי) תיק בהוצאה לפועל לצורך ביצוע פסק דין שבו נקבע כי עליה לשלם 5000 ₪ לזוכה. שנה מאוחר יותר, בוצעו שני הליכים בלבד על ידי הזוכה לצורך גביית החוב ולאחר מכן במשך 16 שנים לא בוצע ולו הליך בודד. בשנת 2010, גילתה לתדהמתה שהוטלו עליה הגבלות שונות בגין אותו חוב, שתפח במשך השנים והגיע לסכום של 300,000 ש"ח. לטענתה, לא זו בלבד שהחוב לא היה מוכר לה, אלא שלא היה לה מושג שנפתח נגדה תיק בהוצאה לפועל.
המקרה שתואר לעיל אינו יוצא דופן כשמדי שנה אנחנו נחשפים לעוד ועוד מקרים מעין אלו שבהם אזרחים נחרדים לגלות שהם חייבים סכומים גבוהים לגורם כזה או אחר, אחרי שבמשך שנים רבות איש לא טרח לפנות אליהם או ליידע אותם בכך שקיים נגדם תיק בהוצאה לפועל.
התיישנות חוב: תיקי ההוצאה לפועל לא יכולים לשמש את הזוכים כתוכניות חיסכון
לפי הפסיקה, אמנם לא חלה התיישנות על הליכי הוצאה לפועל לפי חוק ההתיישנות, אבל אין בזה בשביל לפטור את הזוכה מחובתו לחתור לקראת סיום הסכסוך בינו לבין החייב ולפירעון החוב. יש לציין שהזוכה לא צריך בשום אופן לרדוף אחרי החייב בשביל לממש את פסק הדין ובנוסף הוא לא צריך או מחויב לנקוט בהליכים סבוכים וממושכים כדי לאתר את החייב ואת הנכסים שלו. לעומת זאת, חלה עליו החובה לנקוט בפעולות סבירות במסגרת התיק למימוש פסק הדין. רק כך ניתן יהיה להגשים את התכלית של עיקרון תום הלב, המבטיח שההזדמנות שניתנה לזוכה, לא תנוצל לרעה.
ההיקף של חובת תום הלב בהליכי ההוצאה לפועל לא מוגבל לשאלת נסיבות הפתיחה של התיק שכן היא חולשת גם על האופן שבו מנהל הזוכה את ההליכים נגד החייב. העובדה שלא חלה התיישנות על הליכי הוצאה לפועל לא צריכה לאפשר לזוכה "לישון על זכותו" לקבל את הסעד במשך זמן רב מדי. לאור זאת, כל עוד לא מדובר במקרה שבו החייב עשה מאמצים להתחמק מתשלום החוב כמו יציאה מן הארץ או החלפת כתובת מגורים, ייתכן מאוד שהחוב יצטמצם בצורה משמעותית.
זאת כיוון שלפי סעיף 81א 3(ה) רשאי ראש ההוצאה לפועל בנסיבות מסוימות להיענות לבקשת החייב ולהקטין את תוספת הריבית והפרשי ההצמדה שגרמו לתפיחת החוב במהלך השנים. במילים פשוטות, הזוכה לא יכול להפוך את תיק ההוצאה לפועל לתוכנית חיסכון שבה החוב הולך ותופח תוך שהוא צובר הפרשי הצמדה וריבית מבלי שהוא נוקט בהליכים כלשהם.
מחפש עורך דין הוצאה לפועל ולא יודע למי לפנות?
משרד עו"ד דורה כהן ויצמן ושות' יעניק לך ייעוץ וליווי מקצועי עד להיחלצות מנטל החובות.
✓ ניסיון של למעלה מ-17 שנים ✓ ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ✓ נבחרי BDI CODE
לייעוץ מעורך דין במשרדנו ללא התחייבות. צרו קשר או חייגו חינם לטלפון: 03-6093833
