החוק אשר מסדיר את פעולת לשכות הוצאה לפועל בארץ, קובע את המבנה הארגוני שלהן ואת חלוקת בעלי התפקידים, הוא חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967.
בשנת 2009 נכנסה לתוקף רפורמה במערכת הוצאה לפועל, במסגרת תיקון 29 לחוק, אשר שינתה את פני המערכת מהמסד עד הטפחות.
המבנה הארגוני של לשכות הוצאה לפועל לאחר תיקון 29
ככלל, המבנה הארגוני בכל לשכות הוצאה לפועל בארץ הינו דומה.
לאורך השנים היוו הלשכות הזרוע המבצעת של מערכת המשפט ולכן נקבע בסעיף 1 לחוק, כי ליד כל בית משפט שלום תוקם לשכת הוצאה לפועל.
במסגרת הרפורמה נותקה מערכת בתי המשפט מלשכות הוצאה לפועל והלשכות, אשר היו כפופות בעבר לנשיא בית משפט השלום, משויכות כעת אל רשות האכיפה והגביה שהוקמה וכפופות לסמכות שר המשפטים.
שינוי נוסף במבנה הארגוני של הלשכות היה במיסוד מסלול גביה חדש, לגביית חובות בסכומים שאינם עולים על 10,000 שקלים, במקביל למסלולים הקיימים.
זקוק לסיוע משפטי בתחום הוצאה לפועל? חייג חינם: 1-800-800-891
מיהם בעלי התפקידים בלשכות הוצאה לפועל לאחר תיקון 29?
הרפורמה בחוק הוצאה לפועל חוללה שינויים לא רק במבנה הארגוני אלא גם בהגדרות בעלי התפקידים בלשכות הוצאה לפועל ובסמכויות הנתונות בידיהם.
התיקון נועד להגביר את יעילות האכיפה והגביה במערכת ההוצאה לפועל, מחד ולביצור זכויותיהם וכבודם של החייבים, מאידך.
במסגרת ההפרדה ממערכת בתי המשפט החליף את ראש לשכת הוצאה לפועל, שכיהן בעבר, רשם הוצאה לפועל, אשר אחראי על מתן ההחלטות בכל לשכה.
בפן הביצועי, ירש מנהל לשכת הוצאה לפועל את כסאו של מוציא לפועל, שהיה אחראי בעבר על ביצוען של החלטות ראש הלשכה.
על מנת לייעל את הליכי הגביה גם במסגרת המסלול המקוצר, מונו במסגרת התיקון רשמים ייעודיים למסלול זה.
בפן המשפטי, נותרו בידי הרשמים ארבע סמכויות שיפוטיות בעניין דיון בטענת פרעתי, חיוב כונס נכסים בגין נזק שנגרם וחיוב צד שלישי ונאמן בתשלום חוב פסוק.
במקביל, על מנת לייעל את הליכי הגביה, הורחבה רשימת המקורות לקבלת מידע אודות מצבו הכלכלי 
של החייב כמו גם האמצעים בהם ניתן לנקוט במסגרת גביית חובות, לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון החוב.
מכוח התיקון יכול כעת הרשם לקבל מידע אודות נכסי החייב מהבנקים, חברות האשראי, לשכת רשם המקרקעין, חברות הביטוח וגורמים נוספים.
במקביל, רשאי הרשם לעכב חידוש או הנפקה של הדרכון או רישיון הנהיגה של החייב, להוציא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ, להורות על עיקול נכסי החייב, להגביל את חברותו של החייב בתאגיד או את כהונתו בו, ועוד.
בד בבד, הוקשחו תנאי הוצאת צו מאסר לחייבים אשר אינם עומדים בתשלום החוב.
מדוע מומלץ לפנות לקבלת סיוע משפטי בהתנהלות מול מערכת הוצאה לפועל?
גם לאחר השינויים שחלו בחוק, נותרה ההתמודדות עם מערכת הוצאה לפועל מורכבת עבור מי שאינו בקי ברזי החוק.
חלק מהחייבים יעשו כל שביכולתם בכדי להתחמק מתשלום החוב, לקבל תנאי תשלום מועדפים או לצמצם את סכום החוב ובמקביל, המערכת אינה מקפיד בהכרח לשמור על כיבוד זכויותיהם של החייבים.
מסיבה זו מומלץ לזוכים ולחייבים כאחד לפנות אל עורך דין הוצאה לפועל על מנת שיבחן את מצבם ויסייע בשמירה על האינטרסים שלהם לאורך ההליך.
לחץ כאן למידע אודות לשכות הוצאה לפועל בארץ:
זקוק לסיוע משפטי בתחום הוצאה לפועל? חייג חינם: 1-800-800-891
