כידוע, רשאי חייב בהוצאה לפועל להגיש בקשה ללשכת ההוצאה-לפועל, לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה-לפועל, תשכ"ז-1967, נתמכת בתצהיר כיאות, בה הוא טוען כי שילם/פרע את פסק הדין/השיקים.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
נשאלת השאלה האם מותר לרשם ההוצאה-לפועל להיזקק לטענת "פרעתי", על-פי סעיף 19 לחוק הנ"ל, כאשר מדובר על פרעון לפני תחילת ההליכים בהוצאה לפועל.
בית המשפט בברע 87/72 משה אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין פ"מ כו(2) 145 קבע כי אין רשם ההוצאה-לפועל רשאי לשעות אל טענת החייב שפרע לפני מתן פסק-הדין. טענה זו מקומה בבית-המשפט שדן בתביעה, ואם לא נטענה שם, אבד עליה הכלח.
הרציונל הוא שרשם ההוצאה-לפועל אינו יכול להיות דרגת ערעור המעבירה את פסק-דין של בית-המשפט תחת שבט בקרתה.
טענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל יכול שתיטען בכל תאריך שהוא, לאחר נתינת פסק-הדין, והיא פוטרת את החייב מן החוב, יהא אשר יהא תאריכו. הואיל וכך, אין מגבילים את החייב בזמן.
משכנתה שמבקשים לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק-דין מבוצעת ממש באותה דרך כמו פסק-דין. מה שאין כן שטר. ביצועו של שטר יעוכב, על-פי סעיף 81א (ג) לחוק ההוצאה לפועל, אם הגיש החייב התנגדות לביצועו, ומכאן ואילך, רואים את בקשת הביצוע כתביעה בסדר-דין-מקוצר, כאמור בתקנה 88ז, ואת התנגדות החייב כבקשת רשות להתגונן מפני אותה תביעה, כאמור בסעיף 81א (ג) לחוק ההוצאה לפועל. שטר כמוהו כפסק-דין על-תנאי, והתנאי הוא שהחייב נמנע מהתנגד לביצועו, או שהתנגד אך ההתנגדות נדחתה.
עוד נקבע כי רשם ההוצאה-לפועל רשאי להיזקק לטענת פרעון, אם טוען החייב שפרע אחר שהומצאה לו בקשת הנושה לביצוע השטר. התניה זו של סמכות רשם ההוצאה-לפועל עונה על הצרכים המעשיים, שכן תאריך ההמצאה מוכח מאישור ההמצאה, ואילו פרעון שנפרע לפניו יכול לשמש לחייב עילה להתנגד לביצוע השטר.
נמנע מהתנגד, ממשיכים בפעולות ההוצאה-לפועל, אך אם פרע לאחר יום ההמצאה, ידון ראש ההוצאה-לפועל בטענתו, על-פי הסמכות הנתונה בידו לפי סעיף 19 לחוק.
לפניה אל עורכי דין בנושאי ההוצאה לפועל ללא התחייבות לחץ/י כאן
