מהו עיקרון המידתיות בהליכי הוצל"פ?

הליכי ההוצאה לפועל, מסייעים למי שהוא בעל זכות העונה על תנאי החוק, לפעול כנגד החייב. בהתאם לבקשת הזוכה, רשאי ראש הוצל"פ או מי מטעמו, להורות על הליכי חקירה כנגד החייב, להגביל את זכויותיו הקנייניות, לפעול כנגד רכושו ואף לשלול את חירותו.

בעניין זה עולה השאלה: מהו האיזון הראוי בין טיב ההליכים והיקפם לשם הבטחת פירעון החוב ובין זכויותיו של החייב?

רוצה לומר – מהו היחס בין זכותו של הזוכה לממש את פסק הדין שניתן לטובתו או ערך השטר שבידיו ובין זכותו של החייב לחיים בכבוד למרות החוב?

חוק, תקנות ומערכת ההוצאה לפועל  

חוק ההוצאה לפעול, התשכ"ז – 1967 ותקנות ההוצאה לפועל משנת 1979 הם המסגרת הנורמטיבית חוקית להחלטותיו השיפוטיות והמנהליות של ראש הוצל"פ.

בהתאמה, כפופים בעלי התפקידים בהוצל"פ – המוציאים לפועל ובעלי התפקידים הביצועיים, להוראות החוק והתקנות.

לסיוע משפטי מיידי בהליך הוצל"פ, פנה אלינו ללא כל התחייבות מצידך
לחץ כאן: יעוץ משפטי

בתחילת שנות ה- 90 החלה במדינת ישראל חקיקת יסוד כחלק ממה שמכונה "המהפכה החוקתית".

בעידודו של בית המשפט העליון, חוקקה הכנסת חוקי יסוד דוגמת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק , במטרה ליצור באמצעותם ובאמצעות חוקי יסוד נוספים , תשתית חוקתית למערכת המשפט הישראלית.

הממשק בין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובין חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו הוא ממשק כפול –
זכויות הזוכה מחד וזכויות החייב מאידך.

עקרון שמירת הדינים

חשוב להבהיר, כי חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לא שינתה את חוק ההוצאה לפועל או תקנותיו מבחינת ניסוחם או תוכנם.

יתרה מכך סע' 10 לחוק היסוד קובע מפורשות, כי אין בו כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו. בכך החיל המחוקק את עקרון יציבות החקיקה ושמירת הדינים.

יחד עם זאת, חל שינוי בפרשנותם של החוקים. משמע, חקיקתו של חוק היסוד השפיעה על האופן בו יפורשו חוק ההוצאה לפעול ותקנותיו.

סתירות לכאורה

הליכי ההוצאה לפועל והסנקציות הנגזרות מהם, פוגעים לכאורה בערכים המנויים בחוק היסוד.

להלן מס' דוגמאות הממחישות את הנושא:

1.    סעיף 3 לחוק היסוד מורה , כי אין פוגעים בקנינו של אדם. מנגד, במסגרת הליכי הוצל"פ רשאי הזוכה לפעול לעיקול מיטלטלין ומקרקעין השייכים לחייב.

2.    חוק היסוד קובע, כי אין נוטלים ואין מגבילים חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרת או בכל דרך אחרת. מנגד, כוללים הליכי הוצל"פ סנקציות של הבאה ומאסר כנגד החייב.

3.    הגנה על פרטיות וצנעת הפרט, נכללים בהגדרות חוק היסוד. מנגד, מבצעת מערכת הוצל"פ חקירות יכולת בדבר אמצעיו הכלכליים של החייב לטובת הבטחת פירעון החוב.

בנוסף לדוגמאות הנ"ל, כוללת מערכת החקיקה של הוצל"פ, אמצעים נוספים העומדים בסתירה לכאורה לעקרונות חוק היסוד. יפה לעניין ההוראה בדבר חיפוש בחצריו של החייב או בחצריו של צד שלישי המחזיק בנכסי החייב.

הוראה זו עומדת בסתירה לכאורה להוראה הכלולה בחוק היסוד, לפיה אין להיכנס לרשות האדם שליחיד ללא הסכמתו או לבצע חיפוש בגופו וכליו.

על אף הדוגמאות המובאות, חשוב לציין, כי בחינת הוראות הוצל"פ אל מול חוק היסוד, רלוונטית גם לזכויותיו של הזוכה. כך למשל, ניתן לפרש את ה"זכות לחיים בכבוד" לזכות הזוכה לפרוע את המגיע לו מן החייב.

איזון ומידתיות בהליכי הוצל"פ

חוק היסוד מציין, כי אין פוגעים בזכויות המנויות בו, אלא, בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על נדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

מכאן עולה, כי הוראות חוק הוצל"פ ותקנותיו ייושמו באופן מידתי. כלומר, יישום ההליכים לשם גביית החוב בכפוף לכך שאינם "עולים על הנדרש".

לשם השגת האיזון בין הוראות חוק היסוד ובין חקיקת הוצל"פ, מסור לראש הוצל"פ ומי מטעמו, שיקול דעת בהפעלת ההליכים. כך למשל, תתקיים חקירת יכולת לשם בחינת מצבו הכלכלי האמיתי של החייב, יינתן צו תשלומים לשם הקלה בפירעון החוק, ימולאו התנאים הנקובים בחוק טרם הליכי הבאה או מאסר, יוכרז חייב כ"מוגבל באמצעים" ועוד סייגים המאזנים את הסנקציות לפירעון החוב.

יודגש, כי טענת המידתיות עשויה לשמש בידי החייב או הזוכה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. אולם טענה זו אינה דיונית גרידא , כי אם טענה מהותית. על כן, לאיתור רלוונטיות הטענה ויישומה, יש לפנות לעו"ד העוסק בתחום.

לסיוע משפטי מיידי בהליך הוצל"פ, לחץ כאן: יעוץ משפטי