סמכויות רשם בלשכת הוצאה לפועל

מעמדו של רשם בלשכות הוצאה לפועל

טרם התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל (תיקון 29) הוסמכו שופטי בית משפט השלום ורשמי בית המשפט לדון בענייני הוצאה לפועל.

במסגרת התיקון, שביקש ליצור הפרדה בין מערכת ההוצאה לפועל לבין מערכת המשפט, בוטלה הסמכה זו ומינוי ראש ההוצאה לפועל שונה לתפקיד רשם ההוצאה לפועל.

עיקר הסמכויות נותרו בעיינן, תוך הרחבתן במישורים מסוימים ושינוי אופיין בהיבטים אחרים. ערכאת הערעור על החלטות הרשם הינה כיום בית משפט השלום ולא בית המשפט המחוזי, כפי שנהג טרם התיקון.

יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891

נושאים שאינם נתונים להחלטת רשם ההוצאה לפועל

סמכות רשם בלשכת הוצאה לפועל אינה בלתי מוגבלת. בין התחומים, שלא מוקנית לו סמכות להחליט לגביהם:

• הרשם אינו רשאי לשנות את פסק הדין, שניתן על ידי הערכאה המשפטית ובכלל זה להוסיף לו, לגרוע ממנו או לתקנו. פסיקת בית המשפט הינה מחייבת אך יחד עם זאת מוקנית לרשם אפשרות להגיש בקשת הבהרה לגבי פסק הדין.

• חוסר סמכות למתן החלטה בתיק פרטני, שהינה בעלת השלכה גורפת לגבי תיקים אחרים – בהליך 3555/08 ברינט נ' לוי אסתר (מחוזי חיפה) נפסק, כי רשם ההוצאה לפועל אינו רשאי לתת החלטה בתיק ספציפי, שתחול באופן גורף לגבי תיקי הוצאה לפועל דומים.בנסיבות המקרה דובר בהחלטה לגבי פרשנות תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכן שכר כונס נכסים). נפסק, כי הדבר אינו מצוי בסמכות הרשם וכי לצורך החלת הסדר כללי יש צורך בעיגונו במפורש בתקנות מחוקק המשנה.

• דיון בטענת פרעתי – התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל ביטל את סמכות הרשם לקיים דיון בטענה זו, לפיה החייב מילא אחר פסק הדין או עמד בתשלום החוב, בדרך של המרצה (באופן פרונטאלי). נקבע, כי הרשם רשאי לנהל דיון על פי חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו.

• נושאים, בהם לא מוקנית לרשם ההוצאה לפועל סמכות מתן רשות ערעור לפי תיקון 29 לחוק, הינם: טענת פרעתי ופסקי דין בעניין אחריות נאמן, כונס נכסים וחיוב צד ג'.

נושאים הנתונים להחלטת רשם ההוצאה לפועל

בין ההיבטים, המצויים בגדר סמכות רשם ההוצאה לפועל:

• תיקון 29 לחוק הרחיב את סמכויות רשמי ההוצאה לפועל בכל הכרוך בגישה למקורות מידע לגבי החייב. בכלל זה רשאי הרשם לקבל מידע אודות כתובתו ונכסיו של החייב ללא צורך בחתימת החייב על כתב ויתור על סודיות.בנוסף, מוקנית לרשם סמכות לפנות לקשת רחבה יותר של גורמים לצורך קבלת מידע אודות החייב, ובהם: רשם האוכלוסין, רשויות מקומיות, משרד הרישוי, המוסד לביטוח לאומי וספקי שירותים – לאיתור המען וכן לכונס הנכסים הרשמי, מרשם האוכלוסין, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות והשותפויות, רשויות, חברות ומוסדות פיננסיים – לצורך איתור נכסי החייב.

  התיקון מקנה לרשם סמכות ליידע את הזוכה בהליך אודות האינפורמציה, שנאספה לגבי החייב, תוך שמירה על אנונימיות מקור המידע.

• רשם ההוצאה לפועל אינו מחויב לקיים דיון פרונטאלי והוא רשאי לעשות כן בהתאם לשיקול דעתו (תקנה 26 לתקנות ההוצאה לפועל). בהתאם לכך רשאי הרשם לזמן את הצדדים לתיק, אחד מהם בלבד או צד ג' בעל עניין לצורך שמיעת טיעוניהם.בהליך בר"ע 1278/08 בנק למסחר בע"מ (בפירוק) נ' הבית ברח' לוינסקי 13 ת"א בע"מ (מחוזי ת"א) דחה בית המשפט ערעור, שהוגש על החלטת רשם ההוצאה לפועל. במקרה זה התקבלה החלטה  במחלוקת משפטית מבלי שהמצהירים נחקרו אך לאחר שהרשם קיים דיון פרונטאלי, במהלכו עודכנו הצדדים, כי החלטתו תתקבל לאחר המצאת מסמכים.

ליווי משפטי של עורך דין בהליכי הוצאה לפועל

עורך דין המתמחה בדיני הוצאה לפועל, יסייע לחייב בייצוגו בפני רשם ההוצאה לפועל בבקשות והליכים, העומדים לזכות החייב, דוגמת טענת "פרעתי" וכן בהגשת ערעור על החלטת הרשם בפני בית משפט השלום, המהווה מאז התיקון הערכאה המוסמכת לכך.

קיראו על זכויותיו של ערב לא מוגן

יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891