הכרזה על פשיטת רגל – שיקולים של בית המשפט

מהם השיקולים שעל בית המשפט לשקול לפני מתן החלטה על הכרזה על פשיטת רגל?

בפרשת גרינברג נ' הכונס הרשמי הוגש ערעור לבית המשפט העליון עקב דחיה של בית המשפט המחוזי בבקשה להכרזה על פשיטת רגל עקב פעילות עסקית וחוסר תום לב.

כב' השופטת חיות מסבירה בפסק הדין את השיקולים אותם ישקול ביהמ"ש בבואו להחליט על פשיטת רגל.

"סעיף 18ה(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 (להלן: הפקודה) מגדיר את השיקולים המהותיים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה לפשיטת רגל. זו לשון הסעיף:

(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו

השיקולים המופיעים בסעיף 18ה לפקודה, נגזרים משתי התכליות העומדות בבסיס הליכי פשיטת הרגל: האחת, עניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות, והאחרת עניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש", לאחר שיופטר מחובותיו בעקבות תיקון מספר 3 לפקודה, משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה בחייב.

שיקולים שעמדו בתוקף לפני התיקון בפקודת פשיטת הרגל:

טרם התיקון, היה בעובדה שהכרזה על פשיטת רגל לא תועיל לנושים, כדי להוות עילה עצמאית לדחיית בקשתו של חייב. התיקון מתווה גישה שונה, ועל פיו לא זו בלבד שבית המשפט יכול לקבל את הבקשה, אף אם פשיטת הרגל לא תועיל לנושים, אלא שהוא רשאי להורות כי "מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר" (סעיף 18ה(א)(3) לפקודה), וזאת על מנת לאפשר לחייב "לפתוח דף חדש" בחייו בהקדם, ומשום שממילא לא יהיה בהליכי פשיטת הרגל מזור לנושים. עם זאת, על פי הקבוע בסעיף, חוסר תום לב בהגשת הבקשה, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או האפשרות שהחייב יכול לפרוע את חובותיו, מהווים עילה לדחיית הבקשה.

לקבלת סיוע לחץ/י: עורך דין פשיטת רגל

בדיקת תום הלב של החייב לפני הכרזה על פשיטת רגל:

מידת חוסר תום הלב לעניין סעיף 18ה לפקודה, נגזרת משתי התכליות העומדות בבסיס הליכי פשיטת הרגל. אכן, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב, אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר.

כבר צוין כי "אין להשלים עם המצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה 'עיר מקלט' מפני הנושים" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד מח(1) 45, 55. להלן: עניין אשכנזי).

בהקשר זה מקובל לומר כי תום הלב של החייב נבחן בשתי תקופות: לפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, ולאחר הגשת הבקשה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד מט(1) 749, 756; ש' לוין, א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שנייה, תשס"א) 169).

כך, למשל, נקבע כי חוסר תום לב קיים במצב שבו החובות נוצרו תוך זלזול בנושים, והקמת עסקי שווא (עניין בנבנישתי 207), או כאשר הרקע להידרדרות הכלכלית של החייב היה הימורים (עניין אשכנזי 58).

כן נקבע כי כאשר חייב אינו מנצל את מלוא יכולתו על מנת להגדיל את הכנסתו ולפרוע חלק מחובותיו, הדבר יכול להצביע על חוסר תום ליבו (ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד מט(1) 435, 440).

עוד נקבע כי חייב אשר מבריח נכסים אינו פועל בתום לב והוא הדין כאשר חייב מגיש בקשה לצו כינוס ביום בו נדחתה בקשתו לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל, ובכך מנסה להשיג עליה בעקיפין (ע"א 149/90 קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד מה(3), 61).

לעומת זאת, נקבע כי ניהול עסק בניגוד לחוק אינו מהווה עילה לדחיית בקשה לפשיטת רגל בשל חוסר תום לב, אלא אם כן המדובר "באי חוקיות של ממש, העולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור" (עניין בנבנישתי 208). במאמר מוסגר נוסיף כי חלק מפסקי הדין אשר פורטו לעיל ניתנו בטרם תיקון הפקודה בשנת תשנ"ו, ויש להניח כי יישומם על מקרים דומים היום יצטרך להיבחן לאור הוראות התיקון.   

עומד בפני פשיטת רגל ולא יודע למי לפנות?

משרד עו"ד דורה כהן ויצמן ושות' יעניק לך ייעוץ וליווי מקצועי עד להיחלצות מנטל החובות.
✓ ניסיון של מעל 17 שנים בליווי חייבים ✓ ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ✓ נבחרי BDI CODE שנתיים ברציפות
לייעוץ מעורך דין במשרדנו ללא התחייבות. צרו קשר או חייגו חינם לטלפון: 03-6093833