הטלת עיקול על פיצויי פיטורין – אימתי?

החוק במדינתנו, מעניק לעובד שפוטר, זכות כספית סוציאלית שתפצוהו על פיטוריו הלוא היא הזכות לקבלת פיצויי פיטורין.

מטרת הפיצוי בין היתר היא מתן זמן נשימה כספי לעובד למצוא פרנסה חליפית שתתאים לכישוריו וניסיונו.

בשל מטרה זו בפרט והחשיבות הרבה המיוחסת לנושא פיצויי פיטורין בכלל, התהוו סביבם הלכות משפטיות  מיוחדות השונות מדין זכויות כספיות אחרות.

אחד מסעיפי החוק, שמחריגים את הזכות לקבלת פיצויי פיטורין מזכויות כספיות אחרות הוא סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין, הקובע כי סכומים שהשתלמו בידי מעביד לקופת גמל לשם הבטחת פיצוייו של עובד שפוטר הינם סכומים משוריינים אשר אינם ניתנים לעיקול, להעברה ו/או לשעבוד.

האם סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין מגן על הכספים המופקדים כאמור מפני נושי המעביד?

כן זוהי מטרתו המרכזית של סעיף 26 לחוק, ולשם  ההבנה ניתן דוגמא להמחשה: השוו לעצמכם מצב בו עובד מועסק במשך 20 שנים אצל מעביד ובמשך אותן כל השנים מפריש המעביד לקופת גמל פלונית סכום קבוע לטובת הבטחת פיצויי הפיטורין של אותו העובד.

כעת לאחר אותן שנות עבודה, פושט המעביד את הרגל, ונושיו מעוניינים לעקל את נכסיו באמצעות לשכת הוצאה לפועל.

האם הוגן לאפשר לאותם הנושים לעקל את הסכום שהפריש המעביד לאותה קופת הגמל ובכך לפגוע באופן בלתי סביר בזכויות העובד שאין לו אשמה בפשיטת הרגל של מעבידו?

אכן, ברור לכל, כי בכגון דא, אין זה רצוי שיהיה ניתן לשעבד או לעקל את הכספים שבקופת הגמל וזהו כאמור בדיוק החסם שמציב סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין בפני נושי המעביד.

האם סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין מגן על הכספים המופקדים כאמור מפני נושי העובד?

הגנה מפני נושיו של העובד עצמו היא יותר מורכבת, שכן במצב דברים כגון זה, כן ניתן לייחס אשמה לעובד על צבירת החובות כלפי הנושים השונים. מצב דברים זה, הביא גם לחילוקי דעות בין שופטי הערכאות השיפוטיות השונות בישראל.

כך למשל הכריע כבוד השופט ג'ובראן בבר"ע (חיפה) 1378/97 עויסאת עסאם נ' בנק הפועלים בע"מ בקובעו:

"גם אני סבור כי סעיף 26(א) לחוק פיצויי פיטורים נועד להגן על כספים שהפקיד המעביד למטרת תשלום פיצויי פיטורים לעובדים, מפני נושיו של המעביד, ולחסום את הדרך בפניהם מלשים ידיהם על כספים אלה, והוא לא נועד להגן על העובדים מנושיהם הם, ולכן סעיף זה לא חל על המקרה שבפנינו, והעיקול שנעשה על כספי המבקש היה כדין".

עם זאת, בעת האחרונה אנו רואים, מהפכה בהלכה זו, וכיום בניגוד לפסק דינו של השופט ג'ובראן קיימת הגנה יחסית מפני עיקול כספי פיצויי פיטורין בידי נושיו של העובד כאמור. הכוונה בהגנה יחסית היא, כי כל עוד העובד אינו זכאי למשוך את הכספים מקופת הגמל לא ניתן יהיה להטיל עליהם כל עיקול גם בידי נושיו של העובד.

עם זאת, במקום בו התגבשו זכויותיו של אותו עובד בכספים והוא רשאי למעשה למושכם מקופת הגמל כל עת שיחפוץ, הוא לא יהיה מוגן מהטלת עיקול עליהם בידי נושיו השונים. וכך גם נפסק בבר"ע 2662/04 בידי כבוד השופטת יהודית שטופן בקובעה :

מקום בו טרם נתגבשו זכויות החייב בכספים אלו, קרי בטרם הגיע המועד שבו זכאי החייב למשוך כספים מקופת הגמל, יש להגן על העובד ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לפנסיה כשיגיע המועד לכך ויהיו מוגנים מפני עיקול ע"י נושיו.

אך כשזכותו של החייב נתגבשה וגמלה, אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. החייב יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו, ומכאן שכספים אלה הם כספי החייב וניתן להטיל עליהם עיקול.

האם הדין של כספי פיצויי פיטורין, חל גם על כספים שהופרשו לטובת פנסיה?

בשנת 1998 תוקן סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין והיום הוא חל גם על קרנות פנסיה. ההשוואה של כספי הפנסיה למצבם כספי פיצויי הפיטורין הייתה מהות התיקון וניתן ללמוד זאת בדברים שנאמרו במהלך אישור התיקון בקריאה הראשונה בכנסת ישראל:

הצעת החוק הזאת נועדה לפתור את אחת הבעיות המעיקות על ציבור העובדים במדינת ישראל וזו החשיפה של כספי העובד להטלת עיקולים. ההיגיון אומר, שאם יש הגנה על פיצויי הפיטורין, קל וחומר שתהיה הגנה על כספים שהופרשו כדי להבטיח את הקצבה של העובד, אחרת יגרם לו ולבני משפחתו נזק בלתי הפיך.

כיום לאור סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין והפרשנות שניתנה לו בידי בתי המשפט לא ניתן להטיל עיקול על כספים שהפריש המעביד לקופת גמל לטובת הבטחת פיצויי הפיטורין וכספי הפנסיה לעובדיו.

לכלל זה יש חריג והוא כי הטלת עיקול כאמור תתאפשר במקום שבו מדובר בנושים של העובד ובמקום בו הזכות של העובד בכספים עליהם מעוניינים הנושים להטיל עיקול כבר התהוותה.

בכל מקום בו מעוניינים לעקל פיצויים שמגיעים לכם כדין, מומלץ וכדאי להיוועץ עם עו"ד מתחום לשכת הוצאה לפועל ודיני העבודה לשם הבטחת קבלת הכספים בידכם באופן המהיר ביותר והיעיל ביותר עבורכם.