עולם המשפט מכיר בקיומן של ישויות מסוגים שונים, להן כשרות משפטית לשאת בחובות וזכויות. תפיסה זו הטבועה ביסוד דיני התאגידים, רואה בחברה אישיות משפטית מלאכותית הנפרדת מבעלי המניות ונושאי המשרה שבה, היכולה לשאת בחובות וזכויות משפטיות משל עצמה.
פקודת החברות [נוסח משולב] תשמ"ג-1983 וחוק החברות תשנ"ט-1999 לא מחייבים להפריד בין אחריות החברה והאורגנים שלה. חברה בע"מ או בעירבון מוגבל היא תאגיד שבו אחריות נושאי המשרה ובעלי המניות בו מוגבלת באופן המפורט בתקנון החברה.
הרציונאל ליצירת האחריות המוגבלת הוא קידום היזמות העסקית וזוהי אינה המצאה ישראלית, אלא שיטה הנהוגה ברוב מדינות העולם המערבי.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
המאפיינים הייחודיים של התאגיד משפיעים גם על אופן ניהול הליכי הגבייה נגדו במקרה של חובות כספיים. לכן, במקרה של חברה חייבת בה האחריות מוגבלת, הכלל הוא שאין להשתמש בנכסיהם האישיים של נושאי המשרה והמייסדים בשל מסך ההתאגדות המפריד בין הצדדים.
ברם, כדי למנוע את הימלטות הבעלים מהדין, קיימת בנסיבות מסוימות האפשרות להרים את מסך ההתאגדות על מנת לייחס את חובות החברה לבעליה ומנהליה.
היתרונות והחסרונות בפתיחת תיק נגד חברה בע"מ
אין מניעה חוקית לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד חברה בע"מ לפי חוק הוצאה לפועל תשכ"ז-1967, שהרי החברה כשרה לשאת בחובות. יחד עם זאת, בשל הקושי בייחוס חובות החברה לבעליה ייתכן ובנסיבות הרגילות יעלה ההליך חרס.
למרות האמור,מערכת ההוצאה לפועל המודעת לשימוש לרעה במסך לצורך הימלטות מחובות, מאפשרת לאחרונה בנסיבות מסוימות להסיר את החציצה גם בהליכים אלו וכך לייחס את החובות לאחרים הקשורים לתאגיד ולהיפרע באמצעותם.
היתרון בהרמת המסך במסגרת זו הוא, שאין צורך לפנות לבית המשפט על מנת לעשות זאת, אך בניגוד להליכים אחרים, לא מוגדרים מפורשות התנאים בהם יאפשר הרשם שימוש בכלי זה, אפס כי סביר להניח שהמסך יורם היכן שלא היה מבוסס על השיקולים הכלכליים גרידא.
מהן החלופות האחרות?
ראשית, חובה לציין שבניגוד לאדם פרטי, שותפות בלתי רשומה או עוסק מורשה, הנושים או החברה החייבת אינם יכולים לבקש לפי הוראות פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש) תש"ם-1980, להכריז על התאגיד כפושט רגל.
החברה או הנושים רשאים בהתקיים התנאים הקבועים בפקודה ובחוק החברות לפתוח בהליכי פירוק. בניגוד לפשיטת רגל שהנה הליך משפטי, פירוק החברה הנו הליך מנהלי שיכול להתבצע על ידי בית המשפט, בפיקוחו או ללא מעורבות מצדו, במסגרת פירוק מרצון.
לפי סעיף 257 לפקודת החברות, פירוק התאגיד אפשרי במקרים של הפסקה או אי קיום פעילות עסקית, החלטה מיוחדת לפירוק, מטעמי יושר וצדק או חדלות פירעון. מספר התיקים בהוצאה לפועל יכול להוות שיקול לפנייה להליך זה אך אינו מהווה תנאי.
החל מרגע קבלת צו הפירוק מופסקים הליכי ההוצאה לפועל והמפרק הקבוע שמונה על ידי כונס הנכסים הרשמי אחראי על בירור הדרישות הכספיות כלפיה.
גביית חובות מתאגיד איננה משימה פשוטה ובחירת החלופה המתאימה מבין הקיימות מבוססת על שיקולי כל מקרה לגופו ולכן מומלץ בנושא זה לפנות לעורך דין.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
