דרכים להגן על מטלטלין מפני עיקול

מהו עיקול מטלטלין?

אחת הפעולות הפוגעות ביותר בחייב בהליך הוצאה לפועל הינו הליך עיקול מטלטליו של החייב. בהליך זה, רשאי המוציא לפועל (בכפוף להיתן צו מאת ראש ההוצאה לפועל, והתראה כנקבע בחוק, עליה נפרט בהמשך), להוציא מחזקתו של החייב את מטלטליו – נכסים שונים שברשותו, ולממש את שוויים על מנת לפרוע את החוב או חלקים ממנו.

זוהי חדירה לפרטיות והפסד של דברי ערך יקרים עבור החייב, ומדובר בויתור על כל דבר בעל ערך שברשותו, ללא יכולת להתגונן או לבחור. במאמר שלפניכם מדריך – כיצד ניתן להתגונן מפני עיקולים של מטלטלין? מהן האפשרויות העומדות בפני החייב כאשר עוקלו מטלטליו? על זאת ועוד, בהמשך.

עיקול מטלטלין בהליך הוצאה לפועל

בהליך הוצאה לפועל רשאי ראש ההוצאה לפועל לצוות על עיקול נכסי מטלטלים של החייב, על מנת למכור אותם או לממש את ערכם בכך דרך אחרת, לטובת כיסוי החובות לזוכים.

על פי חוק, ישנה במרבית המקרים חובה להיתן הודעה מוקדמת בדבר ההחלטה לעקל את מטלטליו של החייב (בתנאי שמתן ההודעה כשלעצמו עשוי לסכל את העיקול, במקרה שניתן להוכיח מצב כזה, אין דרישה להודעה מוקדמת).

לאחר ההודעה, רשאי המוציא לפועל שהוסמך על ידי ראש ההוצאה לפועל להיכנס לחצרו של החייב ולאסוף משם את המטלטלים אשר הוא מעקל.

אילו נכסים של החייב נחשבים מטלטלין?

בהגדרה החוקית, מיטלטלין הם כל נכסי החייב שאינם נכסים דלא ניידי. רשימת מטלטלין של אדם עשוייה לכלול רכבים, חפצי ריהוט בעלי ערך, תכשיטים, רכוש שאינו נמצא בתוך ביתו של החייב, ואפילו קניין רוחני כגון זכויות על פטנטים.

לא את כל המטלטלין מאשר החוק לעקל בהליך הוצאה לפועל. למשל, חל איסור לעקל מטלטלין אשר הם צרכים חיוניים של החייב או בני משפחתו, כגון כלי מטבח, כלי מיטה, בגדים, וכדומה. גם חיות מחמד, כלי עבודה חיוניים, או תשמישי קדושה אין לעקל.

מכירת המטלטלין המעוקלים בהליכי הוצל"פ

עיקול המטלטלין של אדם נעשה כדי להגביל את השימוש בהם וכן את היכולתו של החייב לסחור בהם. אולם, אין הכרח כי לאחר העיקול המטלטלין אכן יילקחו מביתו של החייב. רק לאחר חלוף 14 ימים מיום שבו עוקלו המטלטלין, ובתנאי שהחייב לא שילם בזמן זה את חובו, עשוי המוציא לפועל להעמיד את המטלטלין למכירה במסגרת מכרז הוצאה לפועל.

דרכים להגן על מטלטלין מפני עיקול

תשלום החוב

ברגע שמסולק החוב בגינו נפתחו הליכי הוצאה לפועל, עיקול המטלטלין מבוטל לאלתר והמטלטלין חוזרים לידי החייב.

הגשת בקשה לביטול העיקול

לאחר קבלת צו עיקול, רשאי החייב להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה לביטול העיקול מכל סיבה שהיא – בין אם הוא חושב כי ההליכים לא התקיימו כדין או בין אם הוא פשוט מנסה למצות את האפשרויות להגן על נכסיו. בקשה זו מוגשת בלישכת ההוצאהל פועל ובה יש לפרט ולנמק בנוגע לסיבות בשלן הוא עותר לביטול צו העיקול. ראש ההוצאה לפועל יכול לדחות את הבקשה, ואם לא דחה אותה, הוא מעביר את הבקשה לזוכה.

יש לזכור כי החייב רשאי להגיש בקשה לביטול העיקול ללשכת ההוצאה לפועל, בבקשה עליו לפרט את נימוקי הביטול. ראש ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה מעיון בה בלבד. אם לא דחה אותה לאחר עיון, הוא מעבירה לזוכה למתן תגובתו.

צו השהיית מכירה

החייב רשאי להגיש עתירה לראש ההוצאה לפועל, על מנת להשהות את מכירת הנכסים המעוקלים – כבר לאחר קבלת צו העיקול על מטלטליו. כאשר מגיש החייב עתירה להשהיית מטלטליו המעוקלים, עליו להפקיד עירבון לכיסוי ההוצאות על איחסון ושמירת המטלטלין, בתוך שבעה ימים לכל היותר מיום אישור צו ההשהייה. אם יתקבל צו השהיית המכירה, ראש ההוצאה לופעל יקבע את תקופת ההשהייה שתהיה לכל היותר בת שלושים ימים.

ערעור על הליכי הוצאה לפועל

בתקנות ההוצאה לפועל נקבע כי החייב רשאי להגיש ערעור, בבית המשפט המחוזי או ישירות אל ראש ההוצאה לפועל בנוגע להליכים שננקטים נגדו. בקשה זו תידון במסגרת תיק ההוצאה לפועל, כמו כל בקשה אחרת שיגיש החייב.

כאשר קיימת סכנה לעיקול מטלטלין, על החייב לפעול בחוכמה ובמהירות, על מנת למנוע את אובדן רכושו. במשרד עורכי דין דורה כהן ויצמן חטיבה יעודית לטיפול בלקוחות הנאלצים להתמודד עם הליכי הוצאה לפועל. ניתן לפנות אלינו דרך האתר או במקרים דחופים בטלפון שמספרו: 03-5751436

לקבלת מידע נוסף ע"י עורך דין או סיוע משפטי: יעוץ משפטי