התופעה מוכרת היטב לכל מי שנקלע בשלב זה או אחר בחייו לחובות כבדים. ידה הארוכה של זרוע ההוצאה לפועל מאיימת ומלחיצה, ונראה כי אין מי שיעזור ויושיע. אנשים רבים סובלים מכשלי מערכת ההוצאה לפועל: חובות קטנים תופחים לחובות ענק והורסים את חיי החייבים, ומנגד, הזכאים מתקשים לקבל את כספם.
אולם, ייתכן והאור בקצה מנהרת החובות החל לזהור באופק, כאשר תכנית חדשה אמורה לעשות סדר בבלגן. מאז חקיקתו בשנת 1967 עבר חוק ההוצאה לפועל שינויים ועדכונים רבים. שינוי אחרון מביא עמו בשורה לחייבים מוגבלים באמצעים: משרד המשפטים מקדם תיקון לחוק ההוצאה לפועל שייתן להם הפטר ומחיקת החובות.
למעשה, יסמיך התיקון את רשמי ההוצאה לפועל בהוראת שעה ל-3 שנים, לתת הפטר ל"חייבים מוגבלים באמצעים", שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים. מכיוון שמשרד המשפטים עמל בימים אלה על חוק חדלות פירעון חדש, מדובר בהוראת שעה של 3 שנים, עד לבחינת ההסדר כולו בחקיקה עדכנית ומודרנית.
התזכיר, שרשות האכיפה והגבייה הייתה שותפה בגיבושו, מבטא גישה חדשנית שמטרתה להביא לשינוי דרמטי בעולם החייבים המוגבלים באמצעים. חייבים המאופיינים כמשקי-בית מוחלשים, חסרי נכסים שגילו אחריות וניסו לעמוד בצו החיוב בתשלומים, אשר גם תשלומו באופן סדיר לא יביא לעולם לכדי פירעון קרן החוב, יקבלו הפטר בתוך מערכת ההוצאה לפועל.
יוזמה זו עולה בקנה אחד עם מדיניות הרשות לקיים מערכת הוצאה לפועל אפקטיבית ויעילה, מחד – ומערכת המקדמת את זכויות החייבים, מגלה רגישות לאוכלוסיות מוחלשות ומיישמת בהקשר זה הלכה למעשה את עקרונותיה של שנת שמיטה, מאידך.
מדובר בצעד ראשוני וחשוב מבין צעדים רבים שיש לבצע על מנת להפוך את מערכת ההוצאה לפועל ליעילה והוגנת יותר כלפי החייבים. ברור לכל שחובות צריך לשלם, אך יש לעשות זאת באופן שיאפשר גם לחייבים להתקיים בכבוד ולהשתקם כלכלית בעתיד.
ארבעה עקרונות כלליים עומדים ביסוד התכלית להפטר בהוצאה לפועל:
- מערכת ההוצאה לפועל תשלח לחייבים העומדים בתנאי הסף, הודעה על זכאותם להגיש בקשה להפטר. תנאי הסף נועדו להבטיח שהפטר יינתן רק לחייב שהליכי הגבייה ממנו מוצו: החייב הינו חייב מוגבל באמצעים במשך 5 שנים לפחות. חובו בהוצאה לפועל נמוך מ-400 אלף שקל, הוא עומד בתשלום החוב השוטף ואינו צפוי לפרוע 10% מחובו ב-3 השנים הקרובות.
- לאחר בדיקה ראשונית של הבקשה תפורסם הודעה על פתיחה בהליך למתן הפטר בעיתונות ובאינטרנט, וכן תישלח הודעה אישית לכל נושה או זוכה שהחייב פירט בבקשתו.
- נושים וזוכים שסבורים כי יש מניעה לתת לחייב הפטר מסיבות שונות המנויות בפקודת פשיטת-הרגל, או שההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית לנושה, יגישו התנגדות לבקשה.
- רשם ההוצאה לפועל יקיים דיון בהתנגדויות ויחליט האם לתת לחייב הפטר. ההפטר יפטור את החייב מכל חובותיו, ופעולתו זהה למתן הפטר מכוח פקודת פשיטת-הרגל.
"דף חדש" ותקווה ממשית לשיקום בקבלת הפטר בהוצאה לפועל:
המצדדים בהצעת החוק, גורסים כי היא באה לסייע לעשרות אלפי אנשים שמטופלים כיום במערכת ההוצאה לפועל כחייבים מוגבלים באמצעים העומדים בתשלומים לתיק, ואולם מצויים במצב חסר תקווה לפירעון מלוא חובותיהם.
הצעת החוק מתמקדת בחייבים שאינם יכולים לשלם את חובם, אך הם נאלצים לשאת בעול של הגבלות שונות המוטלות עליהם מכוח הדין, שאינן מאפשרות להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה. בדרך-כלל מדובר בחייבים המאופיינים כמשקי-בית מוחלשים, אשר התשלום החודשי שהושת עליהם כמוגבלים באמצעים הינו נמוך ביותר, כך שהתועלת לנושים מהמשך הגבייה קטנה יחסית.
מצב בעייתי זה נובע מהסדר חקיקתי שנקרא "חייב מוגבל באמצעים". הסדר זה נולד כדי להגן על חייבים ולסייע להם לשלם את חובם על-ידי פריסתו לתשלומים. לצד פריסת החובות מוטלות על החייבים הללו ההגבלות שתכליתן מניעת צבירת חובות נוספים.
ואולם, הלכה למעשה, לאחר עשרות שנים בהן הופעל ההסדר, התברר כי לעיתים קרובות הוא משיג את התוצאה ההפוכה ופוגע בחייבים פגיעה אנושה. מדובר בעיקר בחייבים שאין סיכוי שישלמו את חובם. לו היו חייבים אלה פונים להליכי פשיטת-רגל, סביר להניח כי הם היו מקבלים הפטר לאלתר ויוצאים לדרך חדשה.
אולם, אפשרות זו לא קיימת להם במערכת ההוצאה לפועל. מטרת ההצעה היא להסמיך לתקופה מוגבלת את רשמי ההוצאה לפועל לפטור את חסרי תקווה אלה מתשלום החובות.
הרשמים יוסמכו לפטור מחובותיהם אנשים המוגדרים כחייבים מוגבלים באמצעים משך 5 שנים לפחות, המנסים לשלם את חובותיהם משך מספר שנים ללא הצלחה ועומדים בתשלומים הסדירים לנושים כפי שהוטלו עליהם בצו התשלומים. למרות עמידתם בצו התשלומים, אין סיכוי ממשי שיחזירו את חובם במלואו או בחלקו, לכן התועלת לנושים מהמשך ההליכים נמוכה.
הפטר בהוצאה לפועל משרת ערכים סוציאליים, בשירות הדמוקרטיה
ההצעה כוללת מנגנון המתחשב גם בזכויותיהם ובמצבם הכלכלי של הזוכים והנושים, תוך שימת דגש על קיומם של נכסים בבעלות החייב, העשויים לשמש לפירעון חובותיו.
זאת, כדי למנוע מצב שבו תגרם לזוכים ולנושים פגיעה משמעותית מהפטר ייחודי זה. ההצעה משקפת עקרונות של צדק סוציאלי ואת נכונותה של החברה לסייע למי שנותרו מאחור לפתוח דף חדש בחייהם על-ידי שמיטת חובותיהם.
הצעת חוק זו משקפת עקרונות דומים לאלה המגולמים בשנת השמיטה. שנת השמיטה נועדה לא רק לחקלאים, אלא לחברה כולה – היא תקופה שנותנת הזדמנות להתחלות חדשות ולפתיחת דף חדש עבור אלה הזקוקים לכך.
הוראת השעה הזו, שתאפשר לחלשים להיחלץ ממצבם ולהשתקם, מממשת בדיוק את הערך היהודי הזה, ומוכיחה כי אין סתירה בין היהדות והדמוקרטיה, שכן רבים מהערכים הקיימים בתוך המסורת היהודית משתלבים באופן הרמוני עם ערכי הדמוקרטיה.
אליה- וקוץ בה
בלשכת עורכי הדין מביעים התנגדות וחששות למול ההצעה החדשה. לדידם, לא מדובר ברפורמה אלא בהכבדה ממשית על אפשרות גביית הכסף מחייבים.
בלשכה מביעים חשש כי ההצעה תביא להרעה במוסר ביצוע פסקי דין של בתי המשפט ולא תפתור את הבעיות הקשות בגבייה. לטענתם, משרד המשפטים יזם את הרפורמה מבלי שהתייעץ עימם. זאת ועוד, טענה נוספת שמשמיעים עורכי הדין הינה כי הרפורמה תיתן כוח רב מדי לפקידי ההוצאה לפועל – על חשבונם.
גם אם הפקידים היו עוברים הכשרה נוספת על זאת שהם מקבלים כיום, יש דברים שהם אינם יכולים לעשות, יש צורך באינטראקציה הבינאישית בין החייב ללקוח.
בנוסף, ממליצים עורכי הדין לייצר כלים שיתאימו לאופיו של הישראלי הממוצע ולמוסר התשלומים הלקוי שלו, שיאפשרו למערכת להתמודד עם בעיות הגביה הקשות. מכיוון ששורש הבעיה טמון, לדעתם, בחינוך, מציעים בלשכת עורכי הדין, להנהיג קורס לניהול כספים, בדומה לקורסי הנהיגה המונעת הניתנים למי שהתנהלו ברשלנות בנסיעה בכבישים.
יש לציין כי ביום 15.9.2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון החדש!
למעשה החוק הכניס שינויים רבים להליכי חדלות פירעון של חייבים ותאגידים. כיום, לחייב שיש חובות שסכומם הכולל לא עולה על סך של 150,000 ש"ח, עליו להגיש בקשה לפשיטת רגל בלשכת ההוצאה לפועל.
מעונים לקבל יעוץ משפטי בנוגע להפטר? יש לך שאלות בנוגע להליך פשיטת רגל החדש? השאירו הודעה כאן! ועורך דין ממשרד דורה כהן ויצמן יחזור אליכם עם מענה.
ניתן לחייג חינם: 1-800-800-891
