האיזון בין החייב לזוכה בהוצאה לפועל

מהי תכליתו של חוק ההוצאה לפועל , תשכ"ז – 1967? האם  אך ורק לאפשר לזוכה גבייה מהירה ביותר של החוב הפסוק? האם יש להתחשב כלל בזכויות החייב?

מחד גיסא, נשמעים טענות בשם זכויות האזרח הבסיסיות כגון הדרישה לבטל כליל את מאסר החייבים במסגרת ההוצאה לפועל.

מאידך גיסא, טוענים הזוכים כי בסופו של יום, מצבת חובות של מאות מיליונים בהוצאה לפועל הינה עדות למצבם העגום של הזוכים הניצבים בפני שוקת שבורה בבואם לגביית החוב.

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי מהיר!

יש שיאמרו כי חוק ההוצאה לפועל חותר לאיזון בין התכלית הכללית שעניינה הגנה על קניין הנושה והתכלית המיוחדת לסייע לו בגבייה מהירה ויעילה של חובותיו; ובין התכלית הכללית שעניינה הגנה על כבודו וחירותו של החייב שאינו יכול לפרוע את חובו והתכלית המיוחדת למנוע את קריסתו הכלכלית והפיכתו לנטל על החברה.

תכליות נוגדות אלו מצויות במתח מתמיד והאיזון ביניהן בא לידי ביטוי בסעיפיו השונים של החוק (כב' השופט ברק בפס"ד עא 9120/09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' אברהם פלקסר).

המצאת מידע ומסמכים

במצב הדברים דהיום על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך.

ככל והחייב לא הרים את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק.

רשם ההוצאה לפועל יכול לבקש מגופים שונים למסור מידע לגבי החייב והכנסותיו ו/או להטיל הגבלות כנגד החייב ו/או לנקוט בהליכי הבאה שיבוצעו על ידי המשטרה על מנת להביא את החייב לחקירה פרונטלית בפני רשם ההוצאה לפועל.

הגשת בקשה לצו תשלומים

על חייב אשר לא מעוניין להיחשב כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב להגיש בקשה לצו תשלומים. זוהי בקשה לפריסת החוב לתשלומים, לפי יכולתו הכלכלית של החייב.

יש לצרף לבקשה שאלון מפורט, תדפיסים לגבי כל הכנסותיו והוצאותיו, וכתב ויתור על סודיות ותצהיר.

הנה כי כן, הדין כיום מאפשר לחייב להמשיך לנהל שגרת חיים בסיסית. להמשיך לעבוד, ולחיות ברמת חיים סבירה, ובלבד שהחייב משתף פעולה עם הכללים, מראה ומפרט מהן הכנסותיו הוצאותיו ורכושו, ומשלם בכל חודש את צו התשלומים שקבע רשם ההוצאה לפועל.

הלכה למעשה קיים איזון בין זכויות הצדדים: הנושה מקבל חלק מכספו מידי חודש, החייב משלם לפי יכולתו לנושה וממשיך בחייו.

ראוי לציון סעיף 8(ב) לחוק: "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא ינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור".

מכאן עולה כי המחוקק מצא לנכון לאזן בין זכויות הזוכה לחייב נוכח העובדה כי הליכי ההוצאה לפועל עלולים להיות בלתי יעילים ו/או אפקטיביים.

המחוקק מצא לנכון ליתן לרשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת בביצוע ההליכים האם יש טעם בנקיטתם.

כך למשל מימוש / עיקול רכוש של החייב כגון כלי רכב ו/או נכס מקרקעין יכול להיות בלתי יעיל, למשל שההוצאות לשם המימוש יעלו על ההכנסות וכדומה.

עיכוב יציאת החייב מהארץ

עיכוב היציאה מהארץ לא מוטל על מנת להעניש את החייב. חוק ההוצאה לפועל מנסה לאזן בין חופש התנועה של החייב וזכות הזוכה לגביית החוב.

רשם ההוצאה לפועל מגביל את חופש התנועה כאשר יש לו יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו.

כאשר החייב משלם מידי חודש את צו התשלומים שקבע רשם ההוצאה לפועל, כלומר החוב נפרע לזוכה באופן סדיר, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

מאסר בהוצאה לפועל

נזכיר בעניין זה כי בימים אלה ח"כ מירב מיכאלי פועלת לעיגון הוראת השעה לעניין ביטול המאסר לחייבים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל (בנסיבות בהם נראה כי החייבים מוכרזים כמשתמטים מתשלום חובם), למעט בחוב מזונות, ולהותיר על כנה את אפשרות המאסר במסגרת פקודת ביזיון בית משפט בלבד.

יוזכר כי בשנת 2009 תוקן חוק ההוצאה לפועל בהוראת שעה לשנתיים בלבד המבטלת את מאסר החייבים, בשנת 2013 הוארכה הוראת השעה בשנה נוספת.

מטרת הוראת השעה הייתה לבחון האם ביטול השימוש במאסר חייבים יקטין את היקף גביית החובות ברשות האכיפה והגבייה.

נראה כי נמצאו דרכים אפקטיביות לא פחות להגברת הגבייה באמצעות ההגבלות שהוטלו על חייבים ביניהם הגבלת רישיון נהיגה, שימוש בחשבון הבנק, יציאה מהארץ וכו, ועל כן, יתכן מאוד כי הצעת החוק תעוגן בחקיקה.

הגנת דירת המגורים

בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל מאזן המחוקק בין זכותו של החייב ומשפחתו למקום מגורים סביר, ובין זכות הקניין של הזוכה למכירת רכוש החייב לשם פירעון החוב.

פעם נוספות ניתן למצוא התחשבות בזכויות החייב, במכירת דירת מגוריו:

במקרים בהם המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.

עם זאת יש לציין כי רבים לא מסכימים עם הדעות שהוצגו לעיל וטוענים כי מדינת ישראל הפכה ל"גן עדן" לחייבים, כלומר לחוק ללא שיניים, ואנשים בקלות יכולים להיוותר חייבים סכומים אדירים, במקביל לנהל חיים נוחים וקלים, בזמן שהנושים הפועלים לפי החוק נותרים פגועים ללא דין ודיין.

לשיחה עם עורך דין חייג/י חינם: 1800-800-891