האם ניתן לעקל משכורת באמצעות הוצאה לפועל?

הצורך להפעיל לחץ על חייבים המתחמקים מעשיית כל מאמץ על מנת לעמוד בתשלום חובותיהם מחייב, למרבה הצער, יצירת אפשרות חוקית לתפוס מנכסי החייב על מנת לעשות בהם שימוש לצורך השבת הכספים המגיעים לנושים. הליך זה נקרא עיקול. לשם ביצוע עיקול יש להוציא צו עיקול.

סוגים שונים של עיקול נגזרים מאופי הנכס המעוקל. עיקול מטלטלין מבוצע על ידי נציגים של ההוצאה לפועל הפוקדים בפועל את מקום המצאות אותם מיטלטלין, תופסים בהם ומעבירים אותם למשמורת במחסנים המיועדים לכך.

עיקול נכסים פיננסיים מבוצע באמצעות הודעה לגורם המחזיק באותם נכסים (בדרך כלל הבנקים). עיקול נכסי דלא ניידי או נכסים רשומים אחרים (כגון רכב) יעשה באמצעות רישום הודעת אזהרה.

עיקול כספים המגיעים לידי החייב מצד ג', לרוב מדובר במשכורתו של החייב המשולמת לו מאת מעסיקו, מבוצע באמצעות מסירת הודעה המורה לאותו צד שלישי למסור את הכספים להוצאה לפועל.

במאמר זה נעסוק בנושא עיקול משכורת באמצעות הליכי הוצאה לפועל ובעיקר בהגבלות המופעלות על עיקול שכזה מכוח חוק הגנת השכר.

נפרט באופן כללי מה מורים סעיפי חוק הגנת השכר העוסקים בעיקול משכורת, נבחן את כוונותיו של המחוקק אותן ביקש לממש באמצעות הסעיפים הנ"ל מחוק הגנת השכר ועוד.

למה לבחור במשרד שלנו?
למשרד עורכי הדין דורה כהן ויצמן ניסיון של למעלה מ 10 שנים בליווי חייבים וזוכים בהליכי הוצאה לפועל. למשרד מוניטין וידע רב ולזכותו תקדימים רבים.
משרד עורכי הדין דורה כהן ויצמן אף נבחר בשנת 2015 בדירוג משרדי עורכי הדין של חברת BDI כאחד ממשרדי עורכי הדין הטובים בתחום חדלות הפירעון ובפרט פירוקים/כינוסים והסדרי חוב.
חייגו עכשיו לטלפון חינם: 1-800-800-891 או הקליקו כאן להשארת הודעה. עורך דין מומחה להוצאה לפועל ישמח לחזור אליכם בהקדם.

התראה לפני מתן צו עיקול משכורת

קיים קושי חברתי בביצוע עיקולים. מצד אחד נראה שבמדינת חוק וסדר אין מנוס מלאפשר לעיתים פעולה שכזו לשם סיוע בידי נושים המתקשים להשיג את כספם. מנגד הליכים שכאלה עשויים להסב נזק נפשי וקשיים קיומים של ממש לחייבים שכנגדם הם מופעלים.

כחלק מהצורך לבצע עיקולים בצורה שקולה נמסרת על פי רוב התראה לחייב לפני שניתן צו עיקול. הודעה זו מאפשרת לחייב להשמיע טיעוני הגנה כנגד הוצאת הצו וכן להתכונן לאפשרות המתממשת והולכת של הפעלת עיקול כנגדו.

לעיתים מאפשר בית המשפט להוציא צו עיקול במעמד צד אחד על מנת למנוע סכנה של הברחת נכסים.
כאשר מדובר בעיקול משכורת יכול החייב לבקש מקדמה על חשבון המשכורת כך שמן המשכורות שיקבל לאחר מתן צו העיקול יקוזז סכום המקדמה ובכך יסכל למעשה את העיקול.

הוראות חוק הגנת השכר לגבי עיקול משכורת

סעיף 8 של חוק הגנת השכר, על כל תתי סעיפיו, עוסק בעיקול משכורת.

באמצעות הוראות אלה מחוק הגנת השכר פועל המחוקק להבטיח כי גם כשאר מעוקלת משכורתו של אדם תיוותר בידיו הכנסה מספקת לשם צרכיהם הבסיסים שלו ושל התלויים בו.

חוק הגנת השכר קובע מגבלה של סכום אותו לא ניתן יהיה לעקל. גובה סכום זה נקבע בהתאם להרכב משפחתו של העובד לפי טבלת הגמלה מחוק הבטחת הכנסה. אם סכום הגמלה הנ"ל מהווה יותר משמונים אחוזים מן המשכורת נשואת העיקול יקטן הסכום המוגן מפני עיקול לכדי 80% מן המשכורת.

הסכום הנחשב כמשכורת לצורך ההגנות שמציב חוק הגנת השכר הוא שכר העבודה החודשי נטו, דהינו השכר שנותר בידי העובד לאחר ניכוי כל תשלומי החובה אותם חייב המעסיק לנכות על פי חוק.

אם מדובר בעיקול משכורת של עובד המשתכר שכר יומי הסכום שלא ניתן יהיה לעקל יהיה החלק העשרים וחמש מן הסכומים הנ"ל (לגבי משכורת חודשית).

אם העיקול בלשכת הוצאה לפועל נועד לכיסוי חובות בגין תשלום מזונות לא תהיה כל הגבלה על הסכום הניתן לעיקול. סעיף 8 של חוק הגנת השכר קובע גם כי הגנות על שכר המשולם שלא על בסיס יומי או חודשי יקבעו בתקנות על ידי שר העבודה.

עוד קובע החוק תשלומי הכנסה ממקורות אחרים אשר יחשבו כמשכורת לצורך ההגנות שמספק סעיף 8 של חוק הגנת השכר מפני עיקול (קצבאות, שכר מלשכת העבודה, שירות בתי הסוהר ועוד).

ההגנה שמספק חוק הגנת השכר אמורה להבטיח השארת אחוז מינימאלי ממשכורת מעוקלת בידי העובד. כדי למנוע ספק קובע החוק במפורש כי אין בהוראותיו בכדי לפגוע בהגנות אחרות הקיימות על קצבה.

כמו כן, בתת הסעיף האחרון של סעיף 8 לחוק הגנת השכר, נקבע כי אם יש הוראות חיקוק אחרות הנוגדות אותן יגברו עליהן הוראות חוק הגנת השכר.

קיראו בהרחבה על: מימוש משכון בהוצאה לפועל

לקבלת סיוע משפטי מיידי חייגו חינם: 1800-800-891